מחר

 | 
ליה קרלינסקי

המחר מתעורר כשהשמש שוקעת,
כשהכוכבים מנצנצים.
המחר הוא המקור לתקוות,
אבל גם לפחדים.
מחר הכל ישתנה,
מחר אפרוש כנפיים.
מחר אמריא הרחק,
ואעוף גבוה בשמיים.
מחר ירד גשם, ישקה את הצמחים,
מחר יגדל התינוק
ויהיה לילד,
ולנער,
ולגבר,
ולקשיש בא בימים.
מחר יתגשם מה שהכזיב היום,
מחר, כולם אומרים, יהיה שלום.
ולא מלחמות.
ולא הרוגים.
מחר יהיה בסדר, כולם אומרים.
ואם אתה עצוב, מחר תשמח.
ואם אתה חולה, מחר תחלים.
וההבטחות לחלומות,
שסיפרנו אז לנרות על העוגה,
יהיו לאמת ולמציאות,
ותהיה לנו מדינה.
מחר יבוא תאריך,
שלא היה כבר שנה.
מחר אאזור אומץ,
לעשות את מה שרציתי.
מחר תהיה לי עוד הזדמנות,
לתקן איפה שטעיתי.
המחר הוא לא נודע,
הוא העתיד,
הוא לא צפוי.
הוא הגורל,
נע תמידית קדימה,
לא עוצר,
לא נגמר.
כך מתנהלים החיים,
כך מתנהל המחר.
אבל אותי הכי מפחיד,
שגם כשתזרח שוב השמש,
ליום חדש, בהיר.
גם כשיחלוף ליל אמש,
והיום החדש יאיר.
גם מחר,
הכל יישאר
בדיוק
אותו
דבר

נימוקי השופטים

היצירות שעלו לגמר

חטיבת הביניים
תיכון
מתוצרי תחרות הכתיבה לנוער של הספרייה הלאומית
איור: רחלי שלו
מחר
כיתה ז', קציר ב'
|
רחובות
|
ליה קרלינסקי

המחר מתעורר כשהשמש שוקעת,
כשהכוכבים מנצנצים.
המחר הוא המקור לתקוות,
אבל גם לפחדים.
מחר הכל ישתנה,
מחר אפרוש כנפיים.
מחר אמריא הרחק,
ואעוף גבוה בשמיים.
מחר ירד גשם, ישקה את הצמחים,
מחר יגדל התינוק
ויהיה לילד,
ולנער,
ולגבר,
ולקשיש בא בימים.
מחר יתגשם מה שהכזיב היום,
מחר, כולם אומרים, יהיה שלום.
ולא מלחמות.
ולא הרוגים.
מחר יהיה בסדר, כולם אומרים.
ואם אתה עצוב, מחר תשמח.
ואם אתה חולה, מחר תחלים.
וההבטחות לחלומות,
שסיפרנו אז לנרות על העוגה,
יהיו לאמת ולמציאות,
ותהיה לנו מדינה.
מחר יבוא תאריך,
שלא היה כבר שנה.
מחר אאזור אומץ,
לעשות את מה שרציתי.
מחר תהיה לי עוד הזדמנות,
לתקן איפה שטעיתי.
המחר הוא לא נודע,
הוא העתיד,
הוא לא צפוי.
הוא הגורל,
נע תמידית קדימה,
לא עוצר,
לא נגמר.
כך מתנהלים החיים,
כך מתנהל המחר.
אבל אותי הכי מפחיד,
שגם כשתזרח שוב השמש,
ליום חדש, בהיר.
גם כשיחלוף ליל אמש,
והיום החדש יאיר.
גם מחר,
הכל יישאר
בדיוק
אותו
דבר

ליצירות נוספות
תחרות הכתיבה לנוער של הספרייה הלאומית תשפ"ג
איור: רחלי שלו
מחר
ליה קרלינסקי
,
כיתה ז', קציר ב'
,
רחובות

המחר מתעורר כשהשמש שוקעת,
כשהכוכבים מנצנצים.
המחר הוא המקור לתקוות,
אבל גם לפחדים.
מחר הכל ישתנה,
מחר אפרוש כנפיים.
מחר אמריא הרחק,
ואעוף גבוה בשמיים.
מחר ירד גשם, ישקה את הצמחים,
מחר יגדל התינוק
ויהיה לילד,
ולנער,
ולגבר,
ולקשיש בא בימים.
מחר יתגשם מה שהכזיב היום,
מחר, כולם אומרים, יהיה שלום.
ולא מלחמות.
ולא הרוגים.
מחר יהיה בסדר, כולם אומרים.
ואם אתה עצוב, מחר תשמח.
ואם אתה חולה, מחר תחלים.
וההבטחות לחלומות,
שסיפרנו אז לנרות על העוגה,
יהיו לאמת ולמציאות,
ותהיה לנו מדינה.
מחר יבוא תאריך,
שלא היה כבר שנה.
מחר אאזור אומץ,
לעשות את מה שרציתי.
מחר תהיה לי עוד הזדמנות,
לתקן איפה שטעיתי.
המחר הוא לא נודע,
הוא העתיד,
הוא לא צפוי.
הוא הגורל,
נע תמידית קדימה,
לא עוצר,
לא נגמר.
כך מתנהלים החיים,
כך מתנהל המחר.
אבל אותי הכי מפחיד,
שגם כשתזרח שוב השמש,
ליום חדש, בהיר.
גם כשיחלוף ליל אמש,
והיום החדש יאיר.
גם מחר,
הכל יישאר
בדיוק
אותו
דבר


נימוקי השופטים

יצירות נוספות

יצירות נוספות