השלמה

 | 
אדם טלשיר

הַמְשׁוֹרֵר הַזָּקֵן יוֹדֵעַ
שֶׁמָּחָר כְּבָר יִגָּמְרוּ לוֹ הַמִּלִּים.
הוּא רוֹאֶה אוֹתָן נָעוֹת וּמִתְפָּרְקוֹת בְּשֶׁקֶט
מֵעַל קִצְפָּם הָרַךְ שֶׁל הַגַּלִּים.

הָאִשָּׁה הַמְחַכָּה יוֹדַעַת
בְּצֵל נֵרוֹת שַׁבָּת בּוֹהֲקִים,
שֶׁבָּנָה הָאוֹבֵד לֹא יוֹסִיף לָשׁוּב הַבַּיְתָה
וְכִי נִמְסְכָה עָלָיו שַׁלְוָה שֶׁל עוֹלָמִים.

הַקָּשִׁישׁ עַל הַסַּפְסָל יוֹדֵעַ
כִּי יְמֵי נְעוּרָיו כְּבָר בָּאוּ אֶל קִצָּם.
בְּיָד רָפֶה הוּא מוֹחֶה אֶת דִּמְעָתוֹ הָרְטוּבָה,
הַנּוֹשֵׂאת אִתָּהּ אֶת צַעַר הָעוֹלָם.

הַנַּעֲרָה הַיָּפָה יוֹדַעַת
שֶׁקְּסָמֶיהָ הִתְפַּזְּרוּ עִם הָרוּחוֹת.
וְרַק גּוּפָהּ הַמִּתְפּוֹרֵר בְּעֶצֶב
יְהַוֶּה לָהּ מִפְלָט מִן הַבָּאוֹת.

הַיֶּלֶד הַנָּם מֵבִין
כִּי חֲלֹמֹתָיו יִתְנַדְּפוּ אִם יְנַעֵר.
לָכֵן הוּא מְמַהֵר לְהַגְבִּיהַּ תֹּרֶן
וּלְהַפְלִיג אֶל עוֹלָם אַחֵר.

נימוקי השופטים

היצירות שעלו לגמר

חטיבת הביניים
תיכון
מתוצרי תחרות הכתיבה לנוער של הספרייה הלאומית
איור: רחלי שלו
השלמה
כיתה י"ב, התיכון הישראלי למדעים ואומנויות
|
מעלה החמישה
|
אדם טלשיר

הַמְשׁוֹרֵר הַזָּקֵן יוֹדֵעַ
שֶׁמָּחָר כְּבָר יִגָּמְרוּ לוֹ הַמִּלִּים.
הוּא רוֹאֶה אוֹתָן נָעוֹת וּמִתְפָּרְקוֹת בְּשֶׁקֶט
מֵעַל קִצְפָּם הָרַךְ שֶׁל הַגַּלִּים.

הָאִשָּׁה הַמְחַכָּה יוֹדַעַת
בְּצֵל נֵרוֹת שַׁבָּת בּוֹהֲקִים,
שֶׁבָּנָה הָאוֹבֵד לֹא יוֹסִיף לָשׁוּב הַבַּיְתָה
וְכִי נִמְסְכָה עָלָיו שַׁלְוָה שֶׁל עוֹלָמִים.

הַקָּשִׁישׁ עַל הַסַּפְסָל יוֹדֵעַ
כִּי יְמֵי נְעוּרָיו כְּבָר בָּאוּ אֶל קִצָּם.
בְּיָד רָפֶה הוּא מוֹחֶה אֶת דִּמְעָתוֹ הָרְטוּבָה,
הַנּוֹשֵׂאת אִתָּהּ אֶת צַעַר הָעוֹלָם.

הַנַּעֲרָה הַיָּפָה יוֹדַעַת
שֶׁקְּסָמֶיהָ הִתְפַּזְּרוּ עִם הָרוּחוֹת.
וְרַק גּוּפָהּ הַמִּתְפּוֹרֵר בְּעֶצֶב
יְהַוֶּה לָהּ מִפְלָט מִן הַבָּאוֹת.

הַיֶּלֶד הַנָּם מֵבִין
כִּי חֲלֹמֹתָיו יִתְנַדְּפוּ אִם יְנַעֵר.
לָכֵן הוּא מְמַהֵר לְהַגְבִּיהַּ תֹּרֶן
וּלְהַפְלִיג אֶל עוֹלָם אַחֵר.

ליצירות נוספות
תחרות הכתיבה לנוער של הספרייה הלאומית תשפ"ג
איור: רחלי שלו
השלמה
אדם טלשיר
,
כיתה י"ב, התיכון הישראלי למדעים ואומנויות
,
מעלה החמישה

הַמְשׁוֹרֵר הַזָּקֵן יוֹדֵעַ
שֶׁמָּחָר כְּבָר יִגָּמְרוּ לוֹ הַמִּלִּים.
הוּא רוֹאֶה אוֹתָן נָעוֹת וּמִתְפָּרְקוֹת בְּשֶׁקֶט
מֵעַל קִצְפָּם הָרַךְ שֶׁל הַגַּלִּים.

הָאִשָּׁה הַמְחַכָּה יוֹדַעַת
בְּצֵל נֵרוֹת שַׁבָּת בּוֹהֲקִים,
שֶׁבָּנָה הָאוֹבֵד לֹא יוֹסִיף לָשׁוּב הַבַּיְתָה
וְכִי נִמְסְכָה עָלָיו שַׁלְוָה שֶׁל עוֹלָמִים.

הַקָּשִׁישׁ עַל הַסַּפְסָל יוֹדֵעַ
כִּי יְמֵי נְעוּרָיו כְּבָר בָּאוּ אֶל קִצָּם.
בְּיָד רָפֶה הוּא מוֹחֶה אֶת דִּמְעָתוֹ הָרְטוּבָה,
הַנּוֹשֵׂאת אִתָּהּ אֶת צַעַר הָעוֹלָם.

הַנַּעֲרָה הַיָּפָה יוֹדַעַת
שֶׁקְּסָמֶיהָ הִתְפַּזְּרוּ עִם הָרוּחוֹת.
וְרַק גּוּפָהּ הַמִּתְפּוֹרֵר בְּעֶצֶב
יְהַוֶּה לָהּ מִפְלָט מִן הַבָּאוֹת.

הַיֶּלֶד הַנָּם מֵבִין
כִּי חֲלֹמֹתָיו יִתְנַדְּפוּ אִם יְנַעֵר.
לָכֵן הוּא מְמַהֵר לְהַגְבִּיהַּ תֹּרֶן
וּלְהַפְלִיג אֶל עוֹלָם אַחֵר.


נימוקי השופטים

יצירות נוספות

יצירות נוספות