.webp)
זאב רֶכְטֶר נולד בעיירה הקטנה קוֹבָלִיבְקָה. בימים ההם הייתה קוֹבָלִיבְקָה חלק ממחוז חורסן שברוסיה, ואילו היום היא נמצאת בתחומי אוּקְרָאִינָה.
אולי הבתים בעיירת הולדתו כל כך מרשימים אותו, ולכן הוא רוצה להיות אדריכל בבגרותו? ואולי ההפך הוא הנכון: הם מתוכננים רע, ולכן הוא רוצה לתכנן בניינים טובים יותר? כך או כך, בגיל 17 זאב מתחיל ללמוד אדריכלות בפּוֹליטכניון בעיר ניקוליֶיב, אך המהפכה הרוסית פורצת במהלך לימודיו, והוא חוֹוֶה אנטישמיות.
האירועים האלו משנים את כיוון חייו. הוא נעשה ציוני ומחליט לעלות לארץ ישראל מבלי לסיים את הלימודים.
כל המי ומי נמצאים עם זאב רכטר באונייה "רוּסְלָאן" שמפליגה לארץ ישראל: רחל המשוררת, רוזה כהן, הלוא היא אימא של יצחק רבין, ההיסטוריון יוסף קלוזנר והרבה מאוד רופאים, אומנים ואנשי ציבור שמגיעים לארץ ובונים את המדינה שבדרך.
אבל מבחינת זאב, האישה הכי חשובה באונייה היא פולה זינגר. השניים מתאהבים במהלך המסע ומחליטים להתחתן.
תל אביב מקבלת את פניהם בזרועות פתוחות ובמגרשים ריקים, וזאב מתחיל לעבוד כמודד של רחוב אלנבי לקראת תכנונו ובנייתו.
סוף-סוף זאב רכטר מקבל את הפרויקט האדריכלי הראשון שלו.
הוא מתכנן בתל אביב את בית הכדים, שזוכה לכינויו בשל כדי אבן בסגנון יווני עתיק שהוצבו מעל קומתו הראשונה. לימים הבניין מתפרסם, אבל זאב אינו אוהב את הסגנון שלו ועד סוף ימיו מקפיד לא לעבור לידו, גם אם בשל כך עליו להאריך את דרכו.
בית הכדים מסמל עבורו בדיוק את הסגנון האדריכלי שממנו הוא רוצה להתרחק - סגנון שאינו מתאים לא לארץ ישראל ולא לזמנים המודרניים, אבל יעברו עוד כמה שנים עד שזאב יחולל את השינוי.
לצד הבניינים שהוא בונה בתל אביב הקטנה, פולה וזאב בונים את משפחתם, והבן יעקב והבנות אביבה וטוטי סופגים מילדות את האהבה הגדולה לעיפרון, למחוגה ולגיליונות השרטוט.
ב-1926 זאב נוסע לרומא כדי לסיים את לימודי האדריכלות, ומרומא הוא עובר לפריז לתקופה נוספת של לימודים ועבודה.
זאב רכטר חוזר מאירופה כשבכיסו חזון גדול: לא עוד עמודי כותרות עם פיסולים מימי העת העתיקה. הבתים שייבנו מעתה ואילך יהיו לבנים, חלקים, מינימליסטיים ומתאימים לעם שמחדש את ארצו בעמל כפיים ובפשטות. הבָּאוּהָאוּס, הסגנון הבין-לאומי החדש שזאב רכטר מייבא, כובש במהירות את תל אביב ואת הארץ כולה.
אחד הבניינים שהוא גאה בו במיוחד הוא בית אנגל בתל אביב, ועם השלמת בנייתו משפחת רכטר עוברת לגור בו. גם המשרד של זאב נמצא בבניין.
בִּמקום עמודים בסגנון יווני ורומאי, זאב רכטר מרים את תל אביב על עמודים מסוג אחר. החידוש העצום שלו הוא בניינים שבנויים על עמודים. קומת העמודים ממשיכה את הרחוב ומאפשרת זרימה של אוויר ומקום לצמחייה. רכטר יוצר בניינים שאינם מנוכרים לסביבתם, אלא משתלבים ברחוב בטבעיות.
זאב רכטר, מצידו, אינו עובד בחלל ריק. הוא חוֹבֵר לשני אדריכלי-על נוספים: אריה שרון ודב כרמי. זאב, דב ואריה, המכונים "שלוש החיות", מקימים עם אדריכלים נוספים את חוג הארכיטקטים. החברים בחוג מקיימים פגישות קבועות, מחליפים רעיונות ומקדמים את ענף האדריכלות בארץ ישראל. קיום תחרויות לתכנון מבנים ציבוריים הוא אחת מיוזמותיהם.
"רצוני להאמין כי בזמן קצר, בארץ חדשה ובתקופה רבת-תהפוכות, סכנות ואי-שקט – שימשה האדריכלות בארץ מכשיר אקטיבי ויוצר למדינה הצעירה [...]"
יעקב רכטר, הבן של זאב, הולך בדרכו. הוא לומד אדריכלות בטכניון ומצטרף למשרד של אביו. למשרד מצטרפים גם שני הגיסים: משה זרחי, שהיה נשוי לאביבה, ומיכה פרי, האיש של טוטי.
האיחוד המשפחתי-מקצועי מחזיק מעמד יותר מ-20 שנה, ואז הם נפרדים, כל אחד לדרכו המקצועית.
ביקרתם פעם בבנייני האומה בירושלים, בבית החולים קפלן ברחובות או בהיכל התרבות בתל אביב? את כולם תכננו בני משפחת רכטר. ולא רק אותם; הם תכננו גם את כיכר אתרים, מבנים בקמפוס האוניברסיטה העברית, את בניין עיריית אילת, בתי מלון בכל הארץ, המוני בתים למגורים ואפילו שכונות, קיבוצים ויישובים שלמים.
ב-1957 זוכה זאב רכטר בפרס רוקַח לאדריכלות על תכנון שכונת מעוז אביב בתל אביב, שנחשבת עד היום מופת תכנוני.
זאב רכטר נפטר מהתקף לב בגיל 61, יום אחרי שהוא מרצה בכנס של חוג הארכיטקטים. על שולחנו מונחים השרטוטים של הפרויקטים שעליהם עבד: תכנון בית המשפט בתל אביב ורעיונות לבניין הספרייה הלאומית ולבניין הכנסת, שניהם בגבעת רם בירושלים.
כל אחד ממאות המבנים בתכנונו של זאב רכטר הוא אבן דרך בבניינה של ישראל. טביעת אצבעו ניכרת בכל אחד מהם ובמפעלי ההמשך של בניו.
שנתיים אחרי שזאב נפטר נוסד על שמו פרס רכטר לאדריכלות. פרס רכטר הוא מִבּין הפרסים היוקרתיים ביותר לאדריכלות שניתנים בארץ, לצד פרס רוקח, שהוא זכה בו בעצמו.
"[כשמתכננים בניין] היחס היחידי שיש לחשוב עליו זה היחס שבין הבניין והאדם."
אמנון רכטר, הבן של יעקב, מצטרף למשרד של אביו וממשיך את השושלת המשפחתית. הבניין הראשון שהוא מתכנן הוא המשכן לאומנויות הבמה בתל אביב.
כהוקרה לתרומתו החשובה של זאב רכטר לאדריכלות הישראלית, מנציחים את בית אנגל על בול בסדרה שנותנת כבוד למתכננים הגדולים ולבניינים החשובים שתכננו.
לא כולם במשפחת רכטר בוחרים להיות אדריכלים. כך, למשל, יוני, אחיו של אמנון, בוחר להיות מוזיקאי ומלחין. בכישרונו המוזיקלי תורם יוני רכטר תרומה רבת-משמעות משלו לבניין הארץ.
יעקב רכטר נפטר בגיל 76, ומאחוריו יותר מ-50 שנה של תכנון בתי מגורים, בתי חולים ומרפאות, בתי מלון, מבני ציבור ומשרדים. שמו של יעקב רכטר מצטרף לפרס שנוסד על שם אביו ונקרא כיום פרס לאדריכלות על שם זאב ויעקב רכטר.
משרד רכטר אדריכלים, שאמנון עומד היום בראשו, לא רק מתכנן בניינים, אלא גם משקיע בשימור המורשת ובבניין הדור הבא של האדריכלים בישראל. המשרד עורך סיורים ומקיים סדנאות ופעילויות בעקבות בניינים ולשם פיתוח יצירתיות וסקרנות לתחום התכנון.
עם השנים העיפרון, הסרגל והמחוגה מפנים את מקומם לשרטוטים ממוחשבים, אבל במשרד רכטר אדריכלים עדיין אוהבים לפרושׂ מדי פעם גיליונות ענק על פני שולחנות שרטוט ולהריח את הריח של רעיון חדש שנובט ויהפוך לבניין על מפת הארץ.
לעוד פעילויות עם תכנים של פעילוטקסט:
לשירים נוספים:
ארכיון רכטר אדריכלים | ארכיון יד יצחק בן צבי
דיוק, עבודת נמלים, תשומת לב לפרטים ובעיקר הרבה מאוד אהבה לתכנון, לארץ ולאנשים ניכרים בשרטוטים של זאב רכטר. הכמות והמגוון העצום של התוכניות שיצר מעידים לא רק על היותו אדריכל צמרת, אלא על תחושת השליחות ועל החזון שליוו אותו בעשייתו.
מה התפקיד של העיגולים האלו? ושל שרטוטי המטוסים וההאנגרים? ובכן, מתברר שזאב רכטר לא תכנן רק בניינים, אלא גם שדה תעופה (!) שהיה עתיד לקום בצפון תל אביב. זאב רכטר היה אומנם בן העיר הגדולה, אך הוא ידע לקלוע גם לטעמם של קיבוצניקים ומושבניקים רבים. הוא השתתף ב"תחרות לתכנון חדר אוכל בכפר גלעדי תל חי", ועל פי השרטוטים, נראה שהבין היטב את רוח הקיבוץ.
לא תמיד זאב רכטר זכה בתחרויות האדריכליות שניגש אליהן. הצעותיו לאחוזת הקבר של הברון רוטשילד, לבניין הכנסת ולספרייה הלאומית, למשל, נדחו. אבל הדחייה לא מנעה ממנו להמשיך במרץ לפרויקט הבא וללמד את כולנו שתכנון עושים באהבה או לא עושים בכלל...
הפעילות הזו זמינה במסגרת שיתוף פעולה בין רשת ארכיוני ישראל (רא"י), משרד המורשת והספרייה הלאומית.
ארכיון רכטר אדריכלים | ארכיון יד יצחק בן צבי
.png)
.svg)
.png)
.png)
.png)
.png)
.png)
.png)
.jpg)
.png)
.png)
.png)
