אליעזר בן יהודה

להחיות את השפה העברית

לרגל יום השפה העברית נאזין לשיר על אליעזר בן־יהודה ונשוחח על המאבק שלו למען העברית ועל המורשת שלו, שמשפיעה עלינו עד היום

והעברית אשר חיכתה אלפיים

כְּמוֹ הַנְּבִיאִים הַקַּנָּאִים לַשֵּׁם

הוּא קִנֵּא לַפֹּעַל וְלַתֹּאַר וְלַשֵּׁם.

וּבַחֲצוֹת, הָעֲשָׁשִׁית בְּחַלּוֹנוֹ,

הָיָה רוֹשֵׁם בְּמִלּוֹנוֹ תִּלֵּי תִּלִּים

מִלִּים יָפוֹת, מִלִּים עָפוֹת,

מִתְגַּלְגְּלוֹת מִן הַלָּשׁוֹן.

 

[...]

 

אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה

יְהוּדִי מְבַדֵּחַ

מִלִּים מִלִּים, מִלִּים מִלִּים

הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ.

מילות השיר

לקרוא, לדבר, לחשוב ולחלום בעברית - אלו פעולות טבעיות לגמרי עבורנו. אלא שהן בכלל לא מובנות מאליהן. מדובר בתהליך נדיר מבחינה בלשנית - שפה שלא הייתה מדוברת כלל ובמשך אלפיים שנים שימשה שפת קודש ותפילה, הפכה ללשון לאומית!  

אליעזר בן־יהודה, ולצידו חברים נוספים, הקדיש את חייו ואת מִרצו למען השפה העברית המתחדשת ופעל כדי להפוך אותה ללשון יומיומית. הוא האמין ש"תקומת עם ישראל תהיה בארץ ישראל ובשפה העברית, משום שאין לאום ללא שפה משותפת." (מתוך מאמר שפרסם בירחון "השחר").

מילים: ירון לונדון | לחן: מתי כספי | ביצוע: מתי כספי, חוה אלברשטיין והפרברים
אליעזר, מתי תשכב לישון

אליעזר יצחק פרלמן נולד בשנת 1858 בבֵּלָרוּס לבית חרדי שדיברו בו יידיש. בהגיעו לגיל 13 הוא נחשף לספר על הדקדוק העברי, שהיה אסור אז ללימוד, נשבה בקסמיו ומאז חקר והעמיק עוד ועוד בבלשנות העברית. הוא שינה את שם המשפחה שלו מפרלמן לבן־יהודה ועלה לארץ ישראל בשנת 1879 עם אשתו דבורה. עם עיסוקיו ופעולותיו למען השפה העברית נמנים, בין השאר, חידוש מילים, איגוד המילים במילון בן־יהודה ("מילון" - המילה הראשונה שחידש), הוצאת עיתונים לאור ופרסום רעיונותיו, לימוד בעברית במוסדות חינוך ועוד. אליעזר בן־יהודה החליט שבביתו ידברו רק עברית, ובנו הבכור בן ציון (לימים איתמר בן אב"י) היה לילד העברי הראשון.

 

האזנה פעילה

  • בשיר ישנן כמה מילים שאליעזר בן־יהודה חידש: מגהץ, פצצה, ריהוט, גלידה ועוד. בקשו מהתלמידים ומהתלמידות למצוא אותן, לבחור מילה ולחפש את הגדרתה במילון.  
  • האם תוכלו ללכת בעקבות אליעזר בן־יהודה ולהמציא מילים חדשות? ניתן לערוך תחרות בכיתה ולהיעזר באתר האקדמיה ללשון עברית.

ועוד הוסיף מילים לברוא

אליעזר בן־יהודה, שמוּכּר "כמחיה השפה העברית", אכן היה איש חזון ופעל רבות למען העברית. עם זאת חשוב לדעת שהוא לא עשה זאת לבדו. מדובר על מאמץ קולקטיבי בהשתתפות מחנכים וגננות, סופרים וסופרות,  אשר פעלו למען השפה העברית. תהליך תחיית השפה העברית כלל אפילו "מלחמה" – ויכוחים וחילוקי דעות בנוגע לתפקידה של העברית בהיבטים שונים, מחינוך ועד שיח ציבורי. זו הייתה, למעשה, התנגשות בין אידיאולוגיות שונות: מצד אחד, תחיית העברית ומצד אחר, הרקע הלשוני המגוון של העולים, שהעברית אינה שפת האם שלהם.

הזמנה להתבוננות

  • הקרינו את הכּרזה בכיתה. הכּרזה לקוחה מ"המבצע להנחלת הלשון לעם" בשנות ה־50 ומבקשת לסייע לעולים חדשים לשפר את השימוש היומיומי בה. התבוננו בכלים ובמאכלים בה. אילו שמות אינם בשימוש כיום? איך קוראים לכלים ומאכלים אלה כיום? מה אוכלים כיום, ולא מופיע בכרזה?
  • שאלו בכיתה: כיצד השמות של הכלים והמאכלים משקפים את התפתחות השפה העברית לאורך זמן? באילו דרכים הכּרזה יכולה לתרום להשתלבותם של עולים חדשים בישראל?
  • התפריט בכרזה מחלק את המזון לארבע ארוחות ביום. מה נוכל ללמוד על תרבות האוכל בשנות ה־50? איך הייתה נראית כרזה כזו כיום? הציעו לתלמידים ולתלמידות ליצור כרזה עדכנית עם מזון וכלים עדכניים.
אליעזר בן יהודה, יהודי מבדח

מה בין השיר למציאות? אליעזר בן־יהודה לא היה כלל "יהודי מבדח" כדברי השיר, אלא אדם חמוּר סֵבֶר ונוקשה. ירון לונדון, שכתב את השיר, "שינה" את אופיו של בן־יהודה משום שחיפש חרוז לשורה "מוחו הקודח". ובכן, על אף החרוז בפזמון הקנאות של אליעזר בן־יהודה למשימת חייו לא הייתה מלאת צחוק, ומשפחתו סבלה לאורך השנים מחרמות ומגינויים. ואף על פי כן חזונו ומלחמתו למען השפה העברית לא נקטעו, והוא המשיך לפעול למענה עד סוף ימי חייו. בשנת 2012 נקבע כ"א בטבת, יום הולדתו של בן־יהודה, ליום הלשון העברית.

איפה השיר פוגש אותנו?

  • שאלו בכיתה: מה המחיר של דבֵקות במשימה כמו זו שהייתה לאליעזר בו־יהודה?
  • כיצד שפה ומילים יכולות לחבר בין אנשים? נסו לחשוב על מילים, על ביטויים או על שירים שמייצרים קִרבה או קהילתיות.

 

לעוד פעילויות עם תכנים של פעילוטקסט:

לשירים נוספים:

5

כתיבה והפקה: רות שמעון נעים

הזמנה לפעילות
No items found.
שותפים

הפעילות הזו זמינה במסגרת שיתוף פעולה בין רשת ארכיוני ישראל (רא"י), משרד המורשת והספרייה הלאומית.

כתיבה והפקה: רות שמעון נעים