עַל כַּפָּיו יָבִיא

יורם טהרלב סיפר שכתב את השיר בעקבות פגישה עם נגר בעיר רמלה. בסיור בעיר הוא פגש בנגר שהסכים להצטלם מחוץ לביתו. לצד ערמת קרשים בחצרו, היה מונח ארגז מכוסה בווילון, ומאחוריו ניצב "כיסא אליהו" יפהפה. הנגר סיפר שבנה את הכיסא עם עלייתו לארץ ממרוקו, הסתובב בין בתי הכנסת השונים וחיפש עבודה, אך לשווא, והוא "עדיין יושב ומחכה". הסיפור נגע לליבו של טהרלב, שנודע בכישרונו לשזור בשיריו מקורות יהודיים וסיפורים תוך שימוש בעברית עדכנית, וחיבר בין הכיסא המיותם לחלום על בניית ירושלים. השיר, שבוצע לראשונה ב"פסטיבל הזמר והפזמון" על ידי הזמרת רבקה זוהַר, זכה במקום הרביעי ועד מהרה הפך לאהוב על הציבור.

האזנה פעילה

• האזינו עם התלמידים והתלמידות לשיר. בקשו מהם להצביע על חזרות בו. אילו מאפיינים חוזרים על עצמם? מה חוזר ומה משתנה בכל בית?
• הציעו לתלמידים ולתלמידות לכתוב בית נוסף לשיר. הפנו את תשומת ליבם לתבנית החוזרת של השיר. איזה בעל מלאכה מודרני או עתיק כדאי להם להוסיף לשיר? איזה חלום ניתן להגשים?

אליהו הנביא מוכּר במסורת היהודית כמבשר הגאולה. הוא מבקר בבתים בליל הסדר, מגיע לברית המילה ויושב על כיסא מיוחד ומקושט ומוזכר בשירי שבת רבים. שלושת בעלי המלאכה שבשיר חולמים חלומות על הגאולה ושומרים אותם בסוד: הנגר חולם לבנות כיסא לאליהו הנביא, הסנדלר חולם לתפור נעליים לאליהו הנביא, והבנאי חולם להביא את אבן הפינה (האבן הראשונה) לבית המקדש.

‍

הזמנה להתבוננות

•  הקרינו את התמונה בכיתה. באילו קישוטים בחרו לקשט את הכיסא של אליהו? מה משמעותם?
• השוו בין הכיסא הזה של אליהו לכיסאות נוספים מאיטליה, מהודו ומגרמניה. בקשו מהתלמידים והתלמידות להציע עיצוב משלהם לכיסא של אליהו וחשבו יחד על מאפיינים שיכולים להופיע בכיסא שכזה.
• הכיסא של אליהו הוא כיסא טקסי שנוסף על שימושו כמושב יש לו תפקיד ייחודי. חשבו עם התלמידים והתלמידות על חפצים אחרים בחייהם שיש להם כפל תפקידים שכזה.

‍

הנגר, הסנדלר והבנאי - כל אחד מהם יושב בחנות שלו לבדו. גם לאחר שנים של המתנה, השממה עומדת ברחוב הצר שבו הם עובדים, המחסור בלקוחות גדול, והמדפים ריקים ומכוסים באבק. מה שמחזיק את שלושתם הוא החלומות והתקווה לגאולה.

עשרה בטבת הוא יום תענית שמציין את תחילת המצור על ירושלים. הנביא זכריה מנבא שזה יהיה אחד מימי התענית על החורבן שיהפכו לימי שמחה: "צוֹם הָרְבִיעִי [י"ז בתמוז] וְצוֹם הַחֲמִישִׁי [ט' באב] וְצוֹםהַשְּׁבִיעִי [ג' בתשרי] וְצוֹם הָעֲשִׂירִי [י' בטבת] יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ"(זכריה ח, יט)

‍

איפה השיר פוגש אותנו?

• שלושת בעלי המלאכה שבשיר ממתינים למשהו. שאלו בכיתה: כיצד ההמתנה יכולה לסייע לנו ולתת לנו תקווה?
• ‍בעלי המלאכה שבשיר יושבים ומייחלים להגשמת חלומם הגדול. כיצד חלומות גדולים יכולים להשפיע על חיינו? כיצד תקוות קטנות יכולות לסייע לנו בחיי היום־יום?