.png)
נאזין לשיר "האורח", נשוחח על חג הסוכות ועל הכנסת אורחים וניזכר ביופי שברגעים הפשוטים בחיים.
אִם בַּשַּׁעַר יֵשׁ אוֹרֵחַ
שֶׁנָּחַת מֵעֵבֶר יָם
מָה נַצִּיעַ לָאוֹרֵחַ
בְּבוֹאוֹ מִשָּׁם?
טֶנֶא יָרֹק, פֶּרַח לָבָן
יַיִן אָדֹם, פַּת בְּמֶלַח
זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ
שֵׁב אִתָּנוּ כָּאן.
בצאת יום הכיפורים נהוג לבנות סוכה ולקשט אותה בשרשרות ובקישוטים. במהלך שבעת ימי החג הופכת הסוכה להיות ממש כמו הבית! אפשר לשבת בה, לשחק ולאכול בה, לישון בה וכמובן גם להזמין אליה אורחות ואורחים לבילוי משותף.
לא רק אורחים ואורחות שהזמַנו מגיעים לבקר בסוכה. לפי המסורת, בימי החג מגיעים לסוכה שבעה אורחים נוספים המכונים בארמית "אוּשְפִּיזִין". האושפיזין הם אבות האומה: אברהם, יצחק, יעקב דוד ועוד. בכל יום מגיע אחד מהם לברך את בני ובנות המשפחה.
בשיר "האורח" מתארת נעמי שמר מאכלים המוצעים לאורח: יין אדום, פת במלח. לא מדובר בסעודת פאר, אלא בארוחה צנועה, אך האווירה הטובה מחבקת את האורח ושמחה בבואו.
הטנא הירוק מתחבר לחג האסיף, שמו הנוסף של חג הסוכות, ואולי גם לארבעת המינים שנוטלים בחג: אתרוג, לולב הדס וערבה. היין האדום מבטא את החגיגיות והשמחה, הפרח הלבן – את הטוהר והאסתטיקה, והפת במלח – את הצרכים הפיזיים, את השובע. אלה מפיגים את תחושת הזרות ומאפשרים לאורח להרגיש בבית.
האזנה פעילה
איך חוגגים את חג הסוכות? הציור מאפשר הצצה לארוחת החג של משפחה בפרנקפורט שבגרמניה. הסוכה עשויה עץ, והיא מקושטת בפרחים, במנורות, בפירות ובעלים. בני המשפחה מסיבים אל השולחן בלבוש חגיגי. המשרתת נושאת תבשיל מהביל ונמצאת בדרכה אל הסוכה, וילד (אולי לא-יהודי) עומד בפתח ומציץ פנימה. הצייר מוריץ אופנהיימר צייר את התמונה כדי לחזק את זיקתם של יהודי גרמניה למסורת היהודית וכדי להציג בפני הגרמנים את היופי הטמון בחיים היהודיים.
הזמנה להתבוננות:
איך יוצרים תחושה חמימה עבור אורחים שהגיעו מרחוק או מקרוב? הישיבה יחד מסביב לשולחן, שיחה מלב אל לב, שיתוף בחוויות עוזרים "להרגיש בבית". בחג הסוכות עוברים מדירת קבע לשבת בסוכה שפתוחה לכל כיוון ומזמנת אורחים ואורחות. הכנסת האורחים הוא מנהג שכדאי לאמץ לכל השנה ונחשבת כמעשה של חסד כשהיא מופנית כלפי זרים כמו גם כלפי חברים, חברות ובני משפחה.
איפה השיר פוגש אותנו?
לעוד פעילויות עם תכנים של פעילוטקסט:
לשירים נוספים:
כתיבה והפקה: רות שמעון נעים
.svg)
.jpg)
