נאזין לפיוט "אדון הסליחות", נכיר מסורות ומנהגים של חגי תשרי, ונדבר על הזדמנות לסליחה והתחדשות
אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת
בּוֹחֵן לְבָבוֹת
גוֹלֶה עֲמוּקוֹת
דּוֹבֵר צְדָקוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ
הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת
וָתִיק בְּנֶחָמוֹת
זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת
חוֹקֵר כְּלָיוֹת
חָטאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינו
חודש אלול הוא זמן להתבוננות ולתפילה. במהלך חודש זה ולקראת ראש השנה ויום כיפור נוהגים להתאסף בבית הכנסת בחצות הלילה או מוקדם בבוקר ל"סליחות", טקס של חשבון נפש, תיקון וסליחה.
"אדון הסליחות" הוא אחד הפיוטים העתיקים הידועים ביותר. המחבר שלו אינו ידוע, והלחן שלו משתנה מעדה לעדה. הפיוט בנוי כך שכל שורה מתחילה באות על פי סדר האלף-בית. הפיוט משבח את האל ואת מעשיו, ובפזמון החוזר מופיעה הבקשה לרחמים: "חטאנו לפניך, רחם עלינו".
את הפיוט "אדון הסליחות" נהוג לשיר יחד, חזן וקהל, בשירה שהולכת ומתעצמת מבית לבית ובמנגינה קצבית ושמחה. הלחן הוא בדרך כלל קצבי ומעודד, ולא עצוב או מהורהר, וזאת מתוך תפיסה שהאדם יכול לשנות את מעשיו לטובה, והאל יסלח וייטיב עימו.
האזנה פעילה
איך מתכוננים לראש השנה וליום הכיפורים?
גלוית "שנה טובה" מאפשרת הצצה לרגעי ההתארגנות של משפחה לקראת החג. במרכז החדר שולחן שעליו מפה לבנה, סידור ופמוטות עם נרות דולקים. לבושן של האֵם והבנות חגיגי, והאב אוחז טלית. על המפה כתובה ביידיש בקשה מהאל לסלוח על החטאים ולא למחוק את בני הבית מסֵפר החיים.
הזמנה להתבוננות
בצוהרי ראש השנה נהוג להתאסף ל"תשליך" בסמוך למקור מים, כמו בריכה, נחל או ים, ולהשליך לתוכו באופן סמלי את החטאים, את הטעויות ואת החרטות של השנה החולפת. ה"השלכה" למים משמשת תזכורת פיזית וסמלית לרצון להיפרד מטעויות העבר ולצאת לדרך חדשה, חיובית וטובה יותר.
איפה הפיוט פוגש אותנו?
לעוד פעילויות עם תכנים של פעילוטקסט:
לשירים נוספים:
כתיבה והפקה: רות שמעון נעים
הפעילות הזו זמינה במסגרת שיתוף פעולה בין רשת ארכיוני ישראל (רא"י), משרד המורשת והספרייה הלאומית.
כתיבה והפקה: רות שמעון נעים