למולדת שובי רוני

אשר מזרחי הלביש את מילות הפיוט שכתב על לחן של שיר ערבי תוניסאי בשם "לאמוּני אלג'ירוּ מֶני". שילוב המילים העבריות עם הלחן הערבי המוּכּר יצר יצירה ייחודית. החיבור הזה ממחיש את הקשרים שהתקיימו בין יהודים לערבים בארצות צפון אפריקה ובמזרח התיכון, אשר באו לידי ביטוי גם בסגנון הלחנים ובחיבורים התרבותיים וגם באימוץ כלֵי נגינה וטכניקות נגינה.

האזנה פעילה‍

• הפיוט כתוב בשפה גבוהה, ויש בו גם מילים קשות ולא מובנות. הציעו לתלמידים להקיף בעיגול את המילים שאינן מובנות להם. תוכלו להסביר אותן ולהיעזר בהסבר שמופיע בקישור. שאלו: מה אפשר לעשות כשהמילים בטקסט לא ברורות לנו? איך ניתן לפתור זאת? איפה אפשר לחפש תשובות?
• שירים ישראליים רבים קיבלו את לחנם משירים לועזיים. בקישור הזה ובקישור הזה תמצאו כמה דוגמאות לכך. דונו בכיתה: לָמה מחברים בין מילים בעברית למנגינה שאינה ישראלית מקורית? מהו הערך שנוצר מחיבור מילים עבריות למנגינה לועזית? מה מפסיד מי שלא מכיר את המקור?
• בפיוט מופיע אקרוסטיכון. הזמינו את התלמידים לזהות את השם המוצפן בתחילת שורות הבתים.

‍

‍

הפיוט "למולדת שובי רוני" הפך לסמל מרגש עבור יהודים רבים, בעיקר מצפון אפריקה, אשר עלו לארץ ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. הגעגועים העמוקים למולדת והקריאה הנרגשת "למולדת שובי רוני" ביטאו את התקווה לעלייה ארצה, לבניית חיים חדשים ולפתיחת דף חדש בארץ האבות בכלל ובירושלים בפרט. הפיוט זכה לפופולריות רבה במהלך העלייה הגדולה של יהודי תוניסיה בשנות ה-50, כאשר יהודים רבים לימדו אותו על סיפוני האוניות בדרכם לעתיד החדש ושרו אותו שם לסירוגין עם "הבאנו שלום עליכם".

בגלויה הצבעונית של ירושלים מבית "אל על" ניתן לראות את העיר ירושלים וכמה ממבניה המפורסמים: כיפת הסלע, חומת העיר העתיקה, הכותל המערבי, מגדל דוד ועוד. הגלויה צבועה בצבעים עליזים שיוצרים שמחה וחגיגיות. יום ירושלים, שנחוג מדי שנה בכ"ח באייר, מציין את איחוד העיר ירושלים.
‍

הזמנה להתבוננות

• התבוננו בגלויה ושימו לב לפרטים: אופי המבנים, הצפיפות, ההרים הניבטים מאחור, הצבעים ועוד. שאלו: אילו מבנים מוכרים לכם? כיצד זיהיתם את המבנים הללו? הורו לתלמידים לבחור מבנה אחד מהגלויה ולכתוב עליו פסקה קצרה.
• ‍‍לאורך כל הדורות שימשה ירושלים סמל לתקווה וגאולה, ויהודים מכל העולם הביעו את געגועיהם אליה באמצעות שירים, סיפורים, פתגמים ותפילות. עם הקמת המדינה הפכה ירושלים באופן רשמי לבירת ישראל. פְּנו לתלמידים: האם ביקרתם בירושלים? כִּתבו על ביקור שהיה לכם בירושלים. מה זכור לכם ממנו? איפה ביקרתם? מה עשיתם שם? מה ראיתם? איך הרגשתם?

אשר מזרחי – מוזיקאי,פייטן, חזן, מלחין ומשורר ציוני - נודע כאחד מגדולי הפייטנים-חזנים במאה ה-20. הוא נולד בירושלים בשנת 1890, היגר לתוניסיה עם משפחתו לאחר מאורעות תרפ"ט וחי בבירתה תוניס. במהלך השנים הוא נע על ציר תוניסיה-ישראל והתפרסם בזכות שיריו, פיוטיו וחזנותו. אשר מזרחי הלחין וכתב שירים בערבית ובעברית אשר ביטאו את הגעגועים והכמיהה לישראל ולציון. למרות אהבתו הגדולה לארץ ישראל הוא העביר את רוב שנותיו בתוניס. בשנת 1967 שב אשר מזרחי עם משפחתו לירושלים בפעם האחרונה ונפטר כעבור חודשים אחדים.

הזמנה לדיון‍

• מהי משמעות המושג "אהבת המולדת" עבור אדם שחי רוב חייו בגלות? כיצד אהבה זו באה לידי ביטוי ביצירה של אשר מזרחי?
• מאז ומעולם חיו יהודים רבים מחוץ לישראל. מה ניתן ללמוד מסיפורו של אשר מזרחי על הקשר המורכב בין יהודים לארץ ישראל?

‍