.webp)
נאזין לשיר "יום שישי", נשוחח על השבת כפי שהיא באה לידי ביטוי אצל משפחות שונות, ונהרהר במנוחה, בפנאי ובקודש
יוֹם שִׁשִּׁי הִגִּיעַ
וְהוּא בָּא בְּדִיּוּק בִּזְמַן
כַּמָּה שֶׁחִכִּיתִי כְּבָר בְּעֶצֶם
לְמַשֶּׁהוּ מַרְגִּיעַ וְאִם הוּא פֹּה אָז זֶה סִימָן
שֶׁהָלַךְ עוֹד שָׁבוּעַ בָּא שֶׁקֶט
שׁוּב שִׁשִּׁי תָּפַס אוֹתִי עִם הַלָּשׁוֹן בַּחוּץ
אַחֲרֵי עוֹד שָׁבוּעַ שֶׁלָּחַץ אוֹתִי לָרוּץ
עוֹצֵר אֶת הַכֹּל סְטוֹפּ! וְזֶה בָּא לִי מָה זֶה טוֹב עַכְשָׁו
עוֹד לֹא 3 בַּצָּהֳרַיִם כְּבָר נִפְתַּח לִי הָרָעָב
יום שישי נושא עימו ניחוחות של שינוי אווירה לקראת השבת. ביום השביעי לבריאת העולם הסתיימה מלאכת אלוהים, והוא שבת מן היצירה וקבע אותו כיום קודש ומנוחה: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב, ג). אחת לשבוע, ללא איחורים ובלי קשר לעונות השנה או למזג האוויר, יורדת השבת על העולם ומבקשת מאיתנו לעצור, לשבות. כל אדם והשבת שלו, יום מיוחד שחיים בו קצת אחרת.
כמו בשיר, בשישי ובשבת משפחות רבות בישראל נוהגות להיפגש עם המשפחה הגרעינית או הרחבה יותר לארוחה חגיגית. לפי המסורת, שורה של טקסים מלווה את השבת מכניסתה ועד צאתה, החל בהדלקת נרות עם השקיעה ביום שישי, דרך הקידוש בערב ובבוקר ועד להבדלה במוצאי שבת, עם צאת הכוכבים.
תמונה זו מספקת הצצה מיוחדת לקידוש בשבת בחיק המשפחה כאן, בארץ ישראל, בשנת 1939. המדינה עדיין לא קמה, ובני המשפחה: אב, אם ושני ילדיהם, גויסו לצבא הבריטי ולבושים במדים. כולם מקבלים את השבת יחד. על השולחן מפה לבנה, נרות שבת וקנקן. האב מחזיק בידו גביע ומקדש על היין.
הזמנה להתבוננות
"יום שישי" הוא שיר תוסס שמשקף את הציפייה לסוף השבוע. השיר לוכד את תמצית הגעתו של יום שישי ואת המעבר הסמלי מהשבוע השוקק ליום של מנוחה והתחדשות. דרך מיזוג צלילים, קצב, מילים ציוריות ותשומת לב לפרטים קטנים וגדולים הוא קושר יחד את התרבות, את המסורת ואת המפגשים המשפחתיים שמתקיימים בשבתות בבתים רבים בישראל.
האזנה פעילה
איך מציינים את השבת? שבת היא יום המנוחה הרשמי במדינת ישראל. במהלכה אפשר להניח בצד את דאגות היום-יום, ליהנות מהרוגע ולבלות. בשיר מובאת תזכורת לכך ששבת יכולה להיות בעלת משמעויות שונות לאנשים שונים; כל משפחה או קהילה מוצאות את הדרך המיוחדת להן לציין את המעבר מחול לשבת. יש שנוהגות להדליק נרות ועושות קידוש, יש שנוסעות לטייל, יש שקוראות עיתונים, ויש שרוחצות בים, נפגשות עם חברות וחברים או אוכלות פיצוחים בשיחת סלון רועשת. כך או כך, היום הזה מזמין את כולנו למצוא את הדרך שלנו לאזור כוחות לפני תחילתו של שבוע חדש. כך אנו שומרים על אופיו הייחודי של היום ומפנים זמן לדברים החשובים לנו באמת: הנפש, חיי הרוח, המשפחה והפנאי.
איפה השיר פוגש אותנו?
לעוד פעילויות עם תכנים של פעילוטקסט:
לשירים נוספים:
כתיבה והפקה: רות שמעון נעים
הפעילות הזו זמינה במסגרת שיתוף פעולה בין רשת ארכיוני ישראל (רא"י), משרד המורשת והספרייה הלאומית.
כתיבה והפקה: רות שמעון נעים
.svg)
.jpg)
