.webp)
נאזין לפיוט המוכר "מעוז צור", נספר את סיפור חנוכה, נקבל השראה לחנוכיות מיוחדות וניזכר ברוח האיתנה של העם שלנו
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ
אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ
יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים
בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים
"מעוז צור" הוא פיוט יהודי עתיק שנוהגים לשיר לאחר הדלקת נרות חנוכה. הוא נכתב בגרמניה במהלך המאה ה־13, ככל הנראה על ידי מרדכי בן יצחק. בפיוט יש אַקְרוֹסְטִיכוֹן, והאותיות הראשונות של כל בית יוצרות בקריאתן את השם "מרדכי", המרמז על מְחברו. הלחן הנפוץ ביותר של הפיוט לקוח משיר גרמני ישן, והוא הפך למנגינה מוּכרת בזכות גננות ישראליות שלימדו אותו בגני הילדים. בבית הראשון והמפורסם ביותר בפיוט מופיעות תשבחות לאל ("מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי") ובקשות לבניית בית המקדש ("תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי") ולהשמדת האויב ("לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ").
בהמשך הפיוט יש בית נוסף שמתמצת את סיפור חג החנוכה: גזֵרות היוונים בתקופת החשמונאים, הפריצה לבית המקדש, נס פך השמן ושמונה ימי הַלל והודיה. ובקצת יותר פירוט: החשמונאים, בניו של מתתיהו, מרדו ביוונים ובשלטון אנטיוכוס ולחמו בהם, לאחר שהיוונים גזרו גזרות קשות על היהודים. המכבים חנכו מחדש את בית המקדש ומצאו בו פך עם שמן שמספיק להדלקת המנורה ליום אחד בלבד. אלא שאז התחולל "נס פך השמן" הנודע, והשמן הספיק לשמונה ימים. זו, כידוע, הסיבה להדלקת נרות חנוכה במשך שמונה ימים לאורך דורות.
האזנה פעילה
הבתים הפחות מוכּרים של "מעוז צור" מספרים על אירועים קשים שעם ישראל עבר לאורך הדורות ועדיין עובר. גם בימים אלו אנו עומדים מול אויב אכזר. הפיוט המוּשר דור אחַר דור מזכיר לנו את החוסן שלנו, את עמידתנו האיתנה ואת הישרדותנו אל מול כל מי שמבקש לפגוע בנו. הוא הופך לביטוי לרוח החזקה של העם היהודי ושל מדינת ישראל.
הַקרינו בכיתה את התצלום של החנוכייה דמוית מְטוס הקרב שיצרו תלמידים בשנת 1967. השַמש ניצב על זנב המטוס, ושמונת ריבועי המתכת שעל הכנפיים משמשים להדלקת הנרות. החנוכייה עוצבה בהשראת ניצחון מדינת ישראל במלחמת ששת הימים ב־1967 ובהשראת התפקיד שחיל האוויר מילא במהלכה.
הזמנה להתבוננות
במרד המכבים התמודדה קבוצה קטנה ונחושה של יהודים עם האימפריה היוונית ועם משאביה הצבאיים הרבים. אף שכמות המשאבים הצבאיים והכלכליים של היוונים ועוצמתם הייתה גדולה לאין שיעור מאלה של היהודים, דווקא המיעוט, אשר הונע מאמונה, נחל ניצחון אדיר. החוסן והניצחון אל מול ה(כמעט) בלתי אפשרי הם סמל לרוח הניצחון של העם היהודי,לעמידתו האיתנה ולנצחיותו, ואלה מהדהדות גם בנס החנוכה.
איפה השיר פוגש אותנו?
לעוד פעילויות עם תכנים של פעילוטקסט:
לשירים נוספים:
כתיבה והפקה: רות שמעון נעים
הפעילות הזו זמינה במסגרת שיתוף פעולה בין רשת ארכיוני ישראל (רא"י), משרד המורשת והספרייה הלאומית.
כתיבה והפקה: רות שמעון נעים
.svg)
.jpg)
