נאזין לשיר "ניגונים", שאת מילותיו כתבה פַנְיָה בֶּרְגְשְׁטֵיין, ונשוחח על שירי ערשׂ, על מסורות נשכחות ועל הבית כמקור רב-תרבותי
שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי,
נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים.
גַּרְעִינִים; גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי -
עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים.
עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,
שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקָי שְׁלוּבִים,
נִגּוּנֶיךָ, אָבִי, וְשִׁירַיִךְ, אִמִּי,
בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים.
פַנְיָה בֶּרְגְשְטֵיין נולדה בפולין. בשנת 1930, כשהייתה בת 22, היא עלתה ארצה, בעוד משפחתה נותרה באירופה. בהאזנה לשיר "ניגונים" הופכים הגעגועים של פַניה להוריה ולמשפחתה מוחשיים. היא מספרת בו כי הגרעינים הטובים שהוריה זרעו בה צמחו וגידלו ענפים על אף פערי הדורות, וכי הם ממשיכים לחבר בינה ובין משפחתה.
המנגינה של השיר "ניגונים" משלבת בין ניגון אירופי לניגון יהודי עתיק. בדרך כלל המנגינות של שירי הערש עדינות, מנחמות וחוזרות על עצמן, שכן הן נועדו להרגיע תינוקות ולהרדים אותם בשלווה. המנגינה מעניקה תחושת ביטחון ורוגע לילד ולדמות המטפלת, מבטאת ללא מילים רגשות עמוקים ומחברת בין הורים לילדים.
האזנה פעילה
שאלו בכיתה:
פניה ברגשטיין מתגעגעת למשפחה ולקהילה שעזבה עם עלייתה ארצה. איך נראו חייה של משפחה יהודית אירופית כמו זו שהותירה מאחור ושאליה היא מתגעגעת? דוגמה למשפחה יהודית כזו אפשר למצוא בגלויה "ליל הסדר" מהמאה ה-19. בגלויה ניתן לראות משפחה יהודית מסיבה לשולחן בליל הסדר. הסב לָבוש לְבוש מסורתי, וכל הנוכחות והנוכחים, שאחד מהם במדי צבא, יושבים יחד.
הזמנה להתבוננות
אובדן הקשר עם המשפחה השפיע על חייה של פניה ברגשטיין ועל שיריה. השואה הותירה בה צער רב וגעגוע עמוק למורשת התרבותית, למסורת שספגה בביתה, לחיים היהודיים התוססים באירופה, לקשרים עם בני משפחתה. בשיר פניה ברגשטיין פונה להוריה ומתארת עד כמה הקשר ביניהם היה ועודנו חזק, מנחם ומצמיח עבורה על אף השנים שחלפו ולמרות ההבדלים בין סגנונות החיים שלהם.
איפה השיר פוגש אותנו?
שאלו בכיתה:
לעוד פעילויות עם תכנים של פעילוטקסט:
לשירים נוספים:
כתיבה והפקה: רות שמעון נעים
הפעילות הזו זמינה במסגרת שיתוף פעולה בין רשת ארכיוני ישראל (רא"י), משרד המורשת והספרייה הלאומית.
כתיבה והפקה: רות שמעון נעים