.webp)
הפעילות מעוררת מחשבה על טִבעה של גבורה. במסגרת הפעילות נקרא טקסט משנת 431 לפני הספירה שבו פֵּריקְלֶס, המנהיג האתונאי, מספיד את בני עמו שנהרגו במלחמה. זוהי הזדמנות להכיר טקסט קלאסי המחדד סוגיות הקשורות למטרות המלחמה. הפעילות מתאימה להוראה מרחוק לתלמידי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה.
הטקסט מתורגם לעברית ארכאית (מיושנת) ולא קלה. בקובץ המצורף מופיעה גרסה מקוצרת שלו, והמילים הקשות מבוארות.
שאלות בעקבות הקריאה:
א. כיצד משבח פריקלס את הנופלים? מה הופך אותם לאנשים טובים?
ב. מה הם יתרונותיה של אתונה ההופכים אותה לעיר־מדינה ראויה להגנה? במה אתונה טובה יותר מסְפַּרְטָה, האויבת שלה?
כדי להכיר לתלמידים את הרקע למלחמה הפֵּלופּונֵסית, באפשרותכם להיעזר בסרטון הקצר הזה או לקרוא חומר רקע עליה (למשל, המאמר ב"וויקיפדיה").
פריקלס מציין בהספד כמה עקרונות (המודגשים בטקסט):
"אין אנו שמים מבטחנו ביותר בכלי מלחמה ובתחבולות, אלא באומץ רוחנו למעשים"
"אנו מעיזים ביותר ובאותה שעה גם מעיינים יפה בכל דבר, שיש בדעתנו לאחוז בו"
"ובאמת ראויים להיקרא אמיצי לב רק אלו המכירים ויודעים גם את נוראות המלחמה וגם את נעימות החיים, ואינם מתחמקים בשל כך מהסכנות"
"וגם אותם שהיו פחותים בדברים אחרים, ראויים הם שאומץ רוחם בפני האויבים בהגנתם על המולדת יכריע את הכף לזכותם"
א. האם העיקרון נכון בעיניכם? נמקו את תמיכתכם או את התנגדותכם.
ב. למיטב ידיעתכם והבנתכם, האם עיקרון זה מקובל בציבור הישראלי?
ג. באיזה אופן בא לידי ביטוי מעשי היותו של העיקרון מקובל או לא מקובל?
האם ההספד של פריקלס הוא הספד טוב?
לעוד פעילויות עם תכנים של פעילוטקסט:
לשירים נוספים:
הפעילות הזו זמינה במסגרת שיתוף פעולה בין רשת ארכיוני ישראל (רא"י), משרד המורשת והספרייה הלאומית.
.svg)
.jpg)
