.png)
לכבוד ט"ו בשבט נאזין לשיר "ברוש", נבחן מה אפשר ללמוד מֵעצים ונכיר את קק"ל ואת התרומה שלה לארץ ולטבע
וַאֲנִי רָאִיתִי בְּרוֹשׁ
שֶׁנִּצַּב בְּתוֹךְ שָׂדֶה מוּל פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ
בְּחַמְסִין, בַּקָּרָה
אֶל מוּל פְּנֵי הַסְּעָרָה.
[...]
הִנֵּה בְּרוֹשׁ, לְבַדּוֹ
מוּל אֵשׁ וָמַיִם.
הִנֵּה בְּרוֹשׁ, לְבַדּוֹ
עַד הַשָּׁמַיִם.
בְּרוֹשׁ, לְבַדּוֹ אֵיתָן.
לוּ רַק נִתָּן וְאֶלְמַד
אֶת דַּרְכּוֹ שֶׁל עֵץ אֶחָד.
עץ הברוש הוא עץ יְרוק־עד שידוע בהסתגלותו לתנאי קרקע וסביבה שונים, כמו סערות ורוחות, חום ובצורת. בישראל הוא גדֵל לרוב בשולי פרדסים, בצידי דרכים ובבתי עלמין. לעצים יש מקום חשוב בתרבות הישראלית, והם מופיעים במגוון נופים ותמונות, פתגמים וסיפורים. מכיוון שהברוש הוא חלק בלתי נפרד מנופי הארץ, אין פלא שהוא מוצא את דרכו גם אל שירים רבים.
בַּשיר הברוש עומד לבדו, לעיתים איתן ולעיתים כפוף, מול פגעי מזג האוויר: חמסין, סערה, אש ומים. במשל על קְנה הסוף ועץ הארז, הארז הוא עץ איתן וזקוף שנפגע בסערה, ואילו קנה הסוף מתכופף וניצל מפגיעה. הברוש ניחן בתכונותיהם של שני העצים: הוא עומד יציב ואיתן כשנדרש, ובעת הצורך מתכופף כדי לא להישבר. הברוש נותן לנו השראה לחוסן ויציבות לצד גמישות – שתי תכונות שנדרשות לנו בחיים במינונים שונים ובנסיבות שונות.
האזנה פעילה
השוו בין תפקידי או תכונות הברוש בשירים האלה.
"גן עצי פרי" הוא שמה של כרזה שיצאה בשנות ה־60 וצוירה על ידי הצייר צבי ברגר במסגרת עבודתו בקק"ל כחלק מפרויקט איור כרזות המתארות את הארץ, את הקיבוץ, את המושב ועוד. זוהי כרזה נוסטלגית של ארץ ישראל המתבססת וגדלה, והיא מציגה את תהליך הנטיעהשל בּוּסְתָן, גן עצי פרי. בכרזה נוכל לראות את ההבדלים הטופוגרפיים בין הבתים ובין הפרדס, את מגדל השמירה ואת השומר. שימו לב: הברושים ניצבים בצד הפרדס, ליד מגדל השמירה, ואילו עצי הפרי גדלים במרכז הגן.
הזמנה להתבוננות
"הקרן הקיימת לישראל", שנוסדה בשנת 1901, הייתה כוח חלוץ רב־משמעות בבניית הארץ: היא הקימה יישובים, עיבדה אדמות, הכשירה קרקעות למגורים ועוד. אחד מסמליה המוכרים ביותר היה "הקופסה הכחולה", יוזמה שליוותה את התנועה הציונית מימיה הראשונים. את "הקופסה הכחולה" - שאגב, לא תמיד הייתה בצבע כחול - היה ניתן למצוא בכל מקום. היא עודדה קהילות יהודיות ברחבי העולם לתרום כסף לשם מאמצי הייעור, עבודת האדמה וההתיישבות בארץ ישראל. הקופסאות עוררו ביהודי התפוצות וביהודי ארץ ישראל מחויבות מוחשית וקהילתית לשותפות ממשית בבניית הארץ. מאז הקמתה של קק"ל ניטעו בישראל כ־240 מיליון עצים.
איפה השיר פוגש אותנו?
דונו עם התלמידים בשאלות הבאות:
לעוד פעילויות עם תכנים של פעילוטקסט:
לשירים נוספים:
כתיבה והפקה: רות שמעון נעים
.svg)
.jpg)
