פעילות זו עוסקת בְּהתמודדות עם תהפוכות היסטוריות. במסגרתה נקרא את ההקדמה לספרו של סטפן צוויג, "העולם של אתמול", המתאר את המהפך שחל בעולמו של המחבר מאז היוולדו בסוף המאה ה-19 בעולם שנראה בטוח לחלוטין ועד בגרותו לאחר שתי מלחמות עולם. בהזדמנות זו נכיר קצת יותר את העולם היהודי באירופה בסוף המאה ה־19.
בקישורים המצורפים תמצאו חמישה אלבומי תמונות של משפחת נירשטיין, משפחה יהודית אמידה בווינה שלפני מלחמת העולם הראשונה: אלבום 1, אלבום 2, אלבום 3, אלבום 4, אלבום 5.
סטפן צוויג היה סופר יהודי אוסטרי. ספרו "העולם של אתמול", שפורסם לאחר מותו, הוא האוטוביוגרפיה שלו. בקשו מהתלמידים לקרוא את ההקדמה לספרו. במידת הצורך ניתן להסתפק בפִּסקה הבאה:
העולם שגדלתי בו, העולם כיום והעולם שבין השניים, נתפסים ברגשותי יותר ויותר כעולמות שונים. כשאני מספר בשיחה עם ידידים צעירים אפיזודות מימי המלחמה הראשונה, אני מבין משאלותיהם הנדהמות, כי מה שעדיין הוא בעינַי מציאות מובהקת, נראה להם חומר היסטורי או בלתי־מתקבל על הדעת. תחושה סמויה בקרבי מצדיקה אותם: בין היום הזה שלנו לבין האתמול והשלשום התמוטטו כל הגשרים. גם אני מתפלא לשפע, לרבגוניות שדחסנו לתחומה הצר – הבלתי נוח עד מאוד והמסוכן – של הוויה אחת, ובעיקר כשאני משווה אותה לחיי אבותי. אבי, סבי, מה ראו? כל אחד מהם חי את חייו בדפוס אחיד. [...] אמנם פרצה איזו מלחמה בימיהם, אבל מלחמונת בלבד בהשוואה למימדיה בימינו, והיא התרחשה הרחק ליד הגבול, וקול התותחים לא נשמע, וכעבור מחצית השנה דעכה, נשכחה, כדף היסטוריה יבש, ושוב התחילו החיים הישנים, אותם החיים עצמם. ואילו אנו חווינו הכול ללא חזרות, דבר לא נשאר כמקודם, דבר לא חזר. נגזר עלינו לחוות כמות של מאורעות, שבדרך כלל ההיסטוריה מחלקת אותם בחסכנות, פעם לארץ אחת ופעם למאה אחת.
קִראו עם התלמידים את עמוד 9 בספר והורו להם ליצור על פיו טבלה המחולקת למאפייני העולם של אתמול ומאפייני עולם ההווה של צוויג.
דַמיינו את ישראל בעוד חמש שנים. תארו את המצב בה ופרטובמה הוא יהיה שונה, לדעתכם, ממצבה כעת וממצבה לפני מלחמת "חרבות ברזל".
האם העולם שלפני מלחמת "חרבות ברזל" והעולם עתה נתפסים בעיניכם כעולמות שכל הגשרים התמוטטו ביניהם, כדברי צוויג?
לעוד פעילויות עם תכנים של פעילוטקסט:
לשירים נוספים:
הפעילות הזו זמינה במסגרת שיתוף פעולה בין רשת ארכיוני ישראל (רא"י), משרד המורשת והספרייה הלאומית.