אם היו מודיעים לכם שבית הספר החדש שקם לידכם הוקם מכספי תורמים סינים, ולכן ילמדו בו רק בסינית, כיצד הייתם מגיבים?

זה בדיוק מה שקרה כאשר הוקם הטכניקום (כיום הטכניון) בחיפה, לפני כ-110 שנים. חברת "עזרה של יהודי גרמניה" הייתה זו שהקימה את המוסד והחליטה כי ידברו בו רק גרמנית. החלטה זו הביאה לפרוץ "מלחמת השפות".

בשנת 1913 השפה העברית המתחדשת עדיין לא הייתה שגורה בפי כל תושבי הארץ היהודים, כך שבהחלטה כי בטכניקום ילמדו בגרמנית היה היגיון רב: השפה העברית עוד חסְרה מילים רבות, והגרמנית נחשבה שפה מרכזית בעולם המדע. עם זאת הכול הבינו שעל כף המאזניים מונחת הרבה יותר מהשאלה המקצועית באיזו שפה הכי כדאי ללמד; החינוך העברי החל ליצור באותן שנים את חוט השדרה שלו, וסביבו התגבשה הזהות הלאומית-עצמאית של היישוב כולו, ומכאן נבעה ההתנגדות הנחרצת להוראה בגרמנית.

העיתונים סערו; בעיתון "האחדות" נכתב כי בהחלטה זו "כרוכים דמורליזציה קולטורית, עלבון לאומי ופרובוקציה מדינית". הדיון התפשט אל מעבר לגבולות הארץ, ובמדור מכתבים בעיתון "הצפירה" כתבו יהודים מבולגריה, כי "בצימאון קוראים פה את כל הידיעות על מלחמת ההגנה של העברית שנלחמים אחינו בארץ ישראל".

"מלחמת השפות" הייתה לאבן דרך בעיצובה של תרבות עברית עצמאית שבמרכזה השפה העברית המונחלת מפי מורים שמכשירים דור של אנשי דעת ומדע החוקרים, יוצרים ומתבטאים בעברית.

איך אומרים בעברית...?

לפניכם "משחק זיכרון". התאימו בין זוגות קלפים כך שקלף אחד מציג את המילה הלועזית והקלף השני את המילה בעברית.

‍