החופש הגדול מגיע ואיתו הקייטנות. מתי הפכו הקייטנות לחלק משגרת הקיץ? איך בילו הילדים בקייטנות העבר? מה השתנה ומה נשאר אותו הדבר?
מתברר שהקייטנות איתנו עוד מלפני קום המדינה. כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת ארגנה עיריית רמת גן קייטנות לילדי העיר והכריזה שהן נועדו להבראה גופנית ורוחנית. הילדים בהן התעמלו, שיחקו דומינו ושחמט, למדו לרקום ועסקו בעבודות חקלאיות, ומדי יום קיבלו ארוחת צוהריים חמה וטרייה, נחו בחדר המנוחה ואף נבדקו על ידי רופא. ב-1938 הפעילה עיריית נתניה קייטנות בחוף הים. במודעות שפרסמו העיריות באותם ימים צוין כי הקייטנות משווקות ב"מחירים עממיים".
עם השנים השתכללו הקייטנות, ונוספו להן גימיקים בדמות קייטנת ספורט, קייטנת אומנות ועוד. ב-1963 שיווק מועדון הספורט של מכבי תל-אביב קייטנה שהתקיימה באצטדיון המכבייה, ולכל פעילויות הספורט נלוו הבכירים שבשחקני הקבוצה. ב-1964 הפעיל ארגון ויצ"ו בחיפה "קייטנה על הכרמל", שהסתיימה בשבע בערב מדי יום, ועיריית תל-אביב שיווקה ב-1972 קייטנת טיסנאות בשיתוף חיל האוויר, שבמהלכה למד הנוער תאוריה ואווירודינמיקה.
אם בעבר שאפו מארגני הקייטנות ללמד ולחנך ואף לקלוע לטעמם של ילדי ישראל, בימינו הקייטנות מוכרות בעיקר כיף, הרפתקאות ים ובריכה, וכבר לא מתהדרות במחירים עממיים.
שלחו את החלון לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע תרבות יהודית ישראלית. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל חלון מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את החלון בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
החלונות בנויים על אירועים היסטוריים ותרבותיים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור תרבות יהודית ישראלית או שיעור החינוך בחלון ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל חלון מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.