חלונות

צהר לתרבות יהודית-ישראלית

התכנית בשיתוף פעולה עם מפמ"ר תרבות יהודית-ישראלית

הצצה ליומן מירושלים הנצורה

חלון מס'
This is some text inside of a div block.
2
מי בא לקיטנה?
Text Link
עלייה מלכותית
Text Link
אכול (אבקת ביצים) כפי יכולתך
Text Link
מלך השערים
Text Link
בִּכּוּרִים פְּרִי הִלּוּלִים - שַׁי הֵבֵאנוּ, שַׁי לָעָם
Text Link
ירושלים של זהב
Text Link
"איש היה בישראל בר כוכבא שמו..."
Text Link
מעיראק לישראל: סיפורו של מבצע מייקלברג
Text Link
ציפורה רוזנפלד - אֵם ולוחמת
Text Link
חנה סנש- יחידה במינה ובדרכה
Text Link
הכירו את "הגדת הזהב"
Text Link
הליידי מבומביי
Text Link
משפחת ששון: שושלת אצולה מהמזרח
Text Link
מי שמביט מי מאחור לא יודע מי אני
Text Link
"מה נשתנה ליל פורים זה?"
Text Link
כולם היו ילדיה
Text Link
סמל קטן, רעיון גדול
Text Link
פיקניק עם אליהו הנביא
Text Link
הצהרת בלפור- נוסח סופי
Text Link
הכוכב שנולד בפראג
Text Link
כשמלחמת השפות פרצה
Text Link
תנו כבוד לנובי גוד
Text Link
הצצה ליומן מירושלים הנצורה
Text Link
שירי חנוכה- בימים ההם בזמן הזה
Text Link
 | 
23.12.2020
9.12.2020
 | 
23.12.2020
9.12.2020

ימי ציון וזיכרון השזורים לאורך השנה הם חלק חשוב בסיפור הלאומי שלנו כיהודים כבר במשך אלפי שנים; לא רק ימי חג ושמחה כמו חנוכה ופורים, אלא גם ימים שבהם אנו נזכרים בנקודות טראגיות בתולדותינו, כמו להדגיש שהן חלק חשוב ובלתי נפרד מזהותנו, גם היום. ובמילותיו של יגאל אלון: "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל והעתיד שלו לוט בערפל."

עשרה בטבת (י' בטבת) הוא אחד מימי הצום על חורבן ירושלים. לפי המסורת היהודית, בעשרה בטבת הגיע צבאו של נבוכדנצר מלך בבל לירושלים והחל לבנות סוללת מצור סביב העיר, שם חנה במשך שנה וחצי, עד לחורבן.

ומה קרה לנצורים בתוך העיר? נאסר עליהם לצאת מחוץ לחומות לשדותיהם, ולכן לא יכלו להשיג מזון. הרעב היה כבד, והנצורים היו חלשים מכדי להילחם. הם חיפשו נואשות אחר אוכל וקטפו כל צמח, שורש ופקעת. למרבה מזלם, היו להם מים לשתייה בזכות הכנות מקדימות שבמהלכן הביאו מים לעיר.

המצור הבבלי, שאירע לפני שנים רבות, לא היה המצור היחיד שידעה ירושלים. גם במלחמת העצמאות, בשנת 1948, הייתה העיר נצורה בידי הצבא הירדני . צבי קדרי, סטודנט בן 23 באוניברסיטה העברית בירושלים (לימים פרופסור באוניברסיטת בר-אילן וזוכה בפרס ישראל) ניהל יומן אישי ותיאר בו את הקשיים של הנמצאים בעיר הנצורה: "אוי, מה היה לנו! אני צמא מאוד ואין בבית טיפת מים, עלי לרדת לרחוב, אולי אוכל לשתות משהו". והוא ממשיך ומספר, "מנת הלחם הורדה למאה וחמישים גרם ובעוד כמה ימים תופחת למאה גרם לאיש; זה ממש רעָב!" ולאחר כמה ימים הוא מוסיף, "תמורת העבודה משלמים כל יום ארבעים גרוש וארוחת בוקר וערב. על ידי הסידור הזה זכיתי כבר לאחר יומיים להרחיב את חגורתי וכך אינני יכול להתלונן על רעב".

מזהים את המקומות? ירושלים אז והיום

לקריאה נוספת
כתיבה ומשחוק: מירב הנקין

קישורים לקטלוג הספריה:

997008136338705171

997008137442505171

Heading