לכולנו יש זיכרונות ילדות מפורים. יום התחפושות הוא שׂיאה של התרגשות שהולכת ונבנית במשך שבועות תמימים: מי שאימו תפרה לו תחפושת מקורית שאיש לא חשב עליה, מי ששמר על תחפושתו בסוד, ומי שהתחפושת גירדה לו והאיפור נמרח.
מאין הגיע מנהג התחפושות לחג פורים? אם נעיין במגילת אסתר, נגלה כי מנהג זה אינו ממצוות החג. במגילה אומנם כתוב שפורים הוא יום של "ונהפוך הוא", כלומר יום שבו הכול מתהפך (לטובה), אבל אין ציווי על לבוש מיוחד או יוצא דופן. כדי למצוא את התשובה למקור מנהג התחפושות נרחיק עד לוונציה, שבה מאז המאה ה-11 נוהגים לחגוג בפברואר את קרנבל המסכות לציון המעבר מהחורף לאביב. הקרנבל היה הזדמנות נדירה לבני המעמדות השונים בעיר "להתערבב" אלה באלה ולהסתיר את זהותם האמיתית ואִפשר לבני כל המעמדות בעיר לשמוח כשווים. הקרנבל הססגוני מצא חן בעיני היהודים תושבי העיר וכנראה שימש השראה למנהג התחפושות בפורים.
מנהג התחפושות נזכר לראשונה בספר "אבן בוחן", שנדפס בנאפולי ב-1498: "זה ילבש שמלת אישה ולגרגרותיו ענקים, וזה יתחקה [יתחפש] כאחד הריקים..." מחבר הספר מותח ביקורת על מנהגם של המתחפשים לשכוח את הגבולות שחשובים להם ביום-יום בחסות שמחת פורים, אך למרות זאת המנהג התפשט בקהילות היהודיות באירופה ובצפון אפריקה ולימים – בכל רחבי העולם היהודי והתקבל כאחד ממנהגי החג, לשמחת הילדים.
שלחו את החלון לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע תרבות יהודית ישראלית. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל חלון מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את החלון בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
החלונות בנויים על אירועים היסטוריים ותרבותיים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור תרבות יהודית ישראלית או שיעור החינוך בחלון ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל חלון מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.