פורים הוא חג שמדגיש את הפן הקהילתי בחיינו: אנו שולחים משלוחי מנות זה לזה, הילדים המחופשים מטיילים ברחובות עם הוריהם, והמגילה נקראת ברוב עם. ואולם לא בכל שנה מתאפשר לקיים כל זאת. השנה, למשל, חג פורים ייחגג קצת אחרת.
בהיסטוריה הלא-ארוכה של מדינת ישראל כבר היו פעמים שפורים חל בזמנים לא פשוטים. אחת הפעמים הללו הייתה בשנת 1949, חמישה ימים בלבד לאחר סיומה הרשמי של מלחמת העצמאות. איך חוגגים במצב כזה? האם יש חשק לשמוח? האם לנוכח המצב הכלכלי הקשה אפשר לחגוג בלב שלם?
על פי הדיווח בעיתון "הבֹּקֶר", השמחה גברה על כל הקשיים: "בערב ערכו נשפי פורים ומסיבות חגיגיות לרוב. בחנויות ובבתי העסק גבר הפדיון למרות המחירים הגבוהים של התוצרת". הרצון לשמוח התחבר להתרוממות הרוח שחשו רבים לאחר שנלחמו באויבים בעזרת אמצעי לחימה מועטים, ויכלו להם. כך כתב חיים שורר, עורך העיתון "דבר": "מה נשתנה ליל פורים הזה מכל לילי פורים? שבכל לילי פורים אנו קוראים על המזימות והגזירות והרדיפות וההשפלות...ואילו בפורים הזה אין אנו מספרים על הרדיפות והגזירות... אלא להפך: אנו מדברים על הישגינו וניצחונותינו".
כמו אז - גם היום: נחגוג ככל שיתאפשר לנו במגבלות הקיימות, ונקווה שהכול יהיה לטובה.
.svg)
שלחו את החלון לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע תרבות יהודית ישראלית. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל חלון מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את החלון בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
החלונות בנויים על אירועים היסטוריים ותרבותיים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור תרבות יהודית ישראלית או שיעור החינוך בחלון ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל חלון מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
