חלונות

צהר לתרבות יהודית-ישראלית

התכנית בשיתוף פעולה עם מפמ"ר תרבות יהודית-ישראלית

עלייה מלכותית

חלון מס'
This is some text inside of a div block.
24
מי בא לקיטנה?
Text Link
עלייה מלכותית
Text Link
אכול (אבקת ביצים) כפי יכולתך
Text Link
מלך השערים
Text Link
בִּכּוּרִים פְּרִי הִלּוּלִים - שַׁי הֵבֵאנוּ, שַׁי לָעָם
Text Link
ירושלים של זהב
Text Link
"איש היה בישראל בר כוכבא שמו..."
Text Link
מעיראק לישראל: סיפורו של מבצע מייקלברג
Text Link
ציפורה רוזנפלד - אֵם ולוחמת
Text Link
חנה סנש- יחידה במינה ובדרכה
Text Link
הכירו את "הגדת הזהב"
Text Link
הליידי מבומביי
Text Link
משפחת ששון: שושלת אצולה מהמזרח
Text Link
מי שמביט מי מאחור לא יודע מי אני
Text Link
"מה נשתנה ליל פורים זה?"
Text Link
כולם היו ילדיה
Text Link
סמל קטן, רעיון גדול
Text Link
פיקניק עם אליהו הנביא
Text Link
הצהרת בלפור- נוסח סופי
Text Link
הכוכב שנולד בפראג
Text Link
כשמלחמת השפות פרצה
Text Link
תנו כבוד לנובי גוד
Text Link
הצצה ליומן מירושלים הנצורה
Text Link
שירי חנוכה- בימים ההם בזמן הזה
Text Link
 | 
8.6.2021
 | 
8.6.2021
7.6.2021

שורשי הקהילה היהודית במרוקו עתיקים, וראשיתם בתקופת חורבן בית ראשון. כשמדינת ישראל קמה, חיו במרוקו קרוב לרבע מיליון יהודים, ובשנים שלאחר מכן רובם עלו לישראל בעקבות הפעילות הציונית בקרב הקהילות ובעקבות שינויים פוליטיים שלטוניים במרוקו עצמה.

ב-1956 הפכה מרוקו למדינה עצמאית, ומרגע זה ואילך נאסרה בה כל פעילות ציונית. הפעילות ירדה למחתרת: בתנועות הנוער לימדו עברית, ושליחים מהארץ דיברו על עלייה והתיישבות. שלטונות מרוקו אסרו על היהודים לעזוב את מרוקו משני טעמים: ראשית, כדי לא לחזק את מדינת ישראל, ושנית, ליהודים היה חלק משמעותי ביציבות הכלכלית של מרוקו.

ב-1961 מת מלך מרוקו, מוחמד החמישי, ותחתיו הומלך בנו, המלך חסן השני. המלך החדש רצה לשפר את תדמיתו בעיני הממשל האמריקאי והחליט לעשות זאת באמצעות יהודי מרוקו. בהסכם חשאי עם מדינת ישראל הוא התיר ליהודים לעזוב את מרוקו, בתנאי שיעדם המוצהר של היהודים היוצאים לא יהיה ישראל, ושההגירה לא תנוהל על ידי המוסדות הרשמיים של מדינת ישראל. עוד הוסכם שממשלת ישראל תשלם 50 דולר תמורת כל אדם שיצא מהמדינה.

במסגרת זו עלו לישראל בין השנים 1964-1961 כ-80 אלף מיהודי מרוקו, והוא זכה לשם "מבצע יכין", על שם אחד משני עמודי החזית של בית המקדש. יהדות מרוקו כמהה לציון, וכאשר נקראה לדגל, עלתה ארצה והייתה לחלק מבניין הארץ, בדיוק כמו העמוד במקדש.

בחנו את עצמכם:

לקריאה נוספת

קישורים לקטלוג הספריה:

997003431320405171


Heading