שורשי הקהילה היהודית במרוקו עתיקים, וראשיתם בתקופת חורבן בית ראשון. כשמדינת ישראל קמה, חיו במרוקו קרוב לרבע מיליון יהודים, ובשנים שלאחר מכן רובם עלו לישראל בעקבות הפעילות הציונית בקרב הקהילות ובעקבות שינויים פוליטיים שלטוניים במרוקו עצמה.
ב-1956 הפכה מרוקו למדינה עצמאית, ומרגע זה ואילך נאסרה בה כל פעילות ציונית. הפעילות ירדה למחתרת: בתנועות הנוער לימדו עברית, ושליחים מהארץ דיברו על עלייה והתיישבות. שלטונות מרוקו אסרו על היהודים לעזוב את מרוקו משני טעמים: ראשית, כדי לא לחזק את מדינת ישראל, ושנית, ליהודים היה חלק משמעותי ביציבות הכלכלית של מרוקו.
ב-1961 מת מלך מרוקו, מוחמד החמישי, ותחתיו הומלך בנו, המלך חסן השני. המלך החדש רצה לשפר את תדמיתו בעיני הממשל האמריקאי והחליט לעשות זאת באמצעות יהודי מרוקו. בהסכם חשאי עם מדינת ישראל הוא התיר ליהודים לעזוב את מרוקו, בתנאי שיעדם המוצהר של היהודים היוצאים לא יהיה ישראל, ושההגירה לא תנוהל על ידי המוסדות הרשמיים של מדינת ישראל. עוד הוסכם שממשלת ישראל תשלם 50 דולר תמורת כל אדם שיצא מהמדינה.
במסגרת זו עלו לישראל בין השנים 1964-1961 כ-80 אלף מיהודי מרוקו, והוא זכה לשם "מבצע יכין", על שם אחד משני עמודי החזית של בית המקדש. יהדות מרוקו כמהה לציון, וכאשר נקראה לדגל, עלתה ארצה והייתה לחלק מבניין הארץ, בדיוק כמו העמוד במקדש.
.svg)
שלחו את החלון לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע תרבות יהודית ישראלית. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל חלון מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את החלון בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
החלונות בנויים על אירועים היסטוריים ותרבותיים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור תרבות יהודית ישראלית או שיעור החינוך בחלון ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל חלון מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
