איך כותבים שיר שנכנס ישר ללב?

הסיפור על כתיבת השיר "ירושלים של זהב" מיוחד כמעט כמו העיר שנכתב עליה. בשנת 1967 ירושלים היתה חצויה לשניים על ידי חומה: ירושלים המערבית הייתה הבירה של מדינת ישראל, ואילו העיר העתיקה ושכונות נוספות היו שייכות לממלכת ירדן.

לקראת יום העצמאות של אותה שנה פנה ראש עיריית ירושלים, טֵדי קולֶק, למנהל פסטיבל הזמר, גיל אַלְדֶּמַע, וביקש שבפסטיבל יושרו שירי ירושלים, וגיל פנה לנעמי שֶׁמֶר בבקשה שתכתוב שיר חדש על ירושלים. נעמי נענתה לבקשה, אך השיר סירב להיוולד; היא עלתה לעיר כדי לשאוב השראה מרחובותיה, אך הדף נותר ריק. למוחרת היום נסעה נעמי לחוות סוסים ורכבה יום שלם. אז היא נזכרה בסיפור התלמודי על רבי עקיבא, שהבטיח לאשתו שבעתיד, כשלא יהיו עניים, יקנה לה את התכשיט "ירושלים של זהב". באותו הרגע נחה דעתה של נעמי וכשחזרה לביתה כתבה את חלקו הראשון של השיר ואת הלחן.

השיר התקבל בהתלהבות עצומה, אך בזאת לא תם סיפורו. שלושה שבועות אחרי פסטיבל הזמר פרצה מלחמת ששת הימים, וביום השלישי למלחמה אוחדה העיר. "ירושלים של זהב" הושר בפי הלוחמים והושמע שוב ושוב ברדיו, אבל נעמי הרגישה שמשהו חסר. היא החליטה לכתוב את הבית הנוסף המתאר את השיבה לעיר. מאז ועד היום ל"ירושלים של זהב" יש מקום מיוחד בשרשרת שירי האהבה לירושלים שמשוררי ישראל כתבו  לאורך הדורות.