שירי חנוכה שאנו שרים הם חלק מהסיפור המשותף שלנו. הם מספרים על נס פך השמן ועל גבורת המכבים, אבל לא רק עליהם. מסע בין שירי חנוכה מלמד על הסיפור של העם היהודי, זהותו וערכיו.
מסענו מתחיל ב"מעוז צור ישועתי", פיוט מסורתי מימי הביניים שמתאר צרות שפקדו את העם היהודי. בחלק מקהילות ישראל שרים אותו לאחר הדלקת נרות החנוכה ומחברים בינו לרצף צרות והצלות לאורך ההיסטוריה.
התחנה הבאה היא שירי התנועה הציונית, אשר ביקשה לחולל שינוי תודעתי-לאומי ואימצה את מוטיב הגבורה. כדי להעלות על נס את היוזמה האנושית שרו: "נֵרוֹתַי הַזְּעִירִים, מָה רַבּוּ הַסִּפּוּרִים... עַל דָּמִים וְכִשְׁלוֹנוֹת, עַל תְּרוּעוֹת שֶׁל נִצְחוֹנוֹת" (היידי מוריס רוזנפלד). גם מוטיב האור והמרד הודגש. ראו, למשל, את השיר: "אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים ... וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ הַצָּמֵא לָאוֹר – יִשָּׂא אֶת עֵינָיו וְלִבּוֹ אֵלֵינוּ לָאוֹר וְיָבוֹא!" (אהרון זאב)
בתקופת השואה, לעומת זאת, הדגישו שירי חנוכה את החירות והזכירו שאפילו מֵעול הנאצים אפשר להשתחרר: "שִׂימוּ שֶׁמֶן, שֶׁמֶן זַיִת, נֵרוֹת הַדְלִיקוּ, יְהִי אוֹר בַּבַּיִת! אוֹר לָנוּ! דְּרוֹר לָנוּ!..." (מרדכי ריווסמן, במקור ביידיש; נוסח עברי: לוין קיפניס)
עם קום המדינה השתנה הסגנון של שירי החג. הגבורה פינתה את מקומה לטובת האחדות, שהרי "כָּל אֶחָד הוּא אוֹר קָטָן, וְכֻלָּנוּ אוֹר אֵיתָן".(שרה לוי-תנאי)
משנות ה-80 של המאה ה-20 ועד היום נכתבים שירים בעלי אופי אישי המעמידים במרכז את השמחה הפרטית והמשפחתית. דוגמה לכך הוא "הסביבון שלי" (לאה מנור ).
איך ייראו שירי חנוכה בדור הבא? תלוי בנו ...

‍