שני רגעים

תיעוד נוער בזמן מלחמה

אנונימי
מיה קומבליס
 | 
עמיקם
רגע ראשון
7.10.2023
הייתי בקמפינג ביער ולא ידעתי כלום. אמא שלי אמרה לי שיש טילים ולא חשבתי שזה משהו רציני. "סתם" טילים. הייתי מופתעת אבל לא ממש פחדתי. כשהיא אמרה לי שיש מחבלים אז פחדת. כששמעתי מה המחבלים עשו הרגשתי נקמה ושאני רוצה לחסל כל מחבל שהיה שם.
רגע שני
18.10.2023
הייתי בבית, עדיין בשוק אחרי כל האירוע, לא ידעתי מה יקרה. אחרי חודש חודשיים (של מלחמה) הרגשתי עדיין שנאה כלפי הערבים. לא חשבתי שאי פעם יהיה כזה דבר (חטיפת תינוקות לעזה). זה היה פשוט שוק. בקיצור אירוע מזעזע.