שני רגעים

תיעוד נוער בזמן מלחמה

Two moments
אנונימי
גוני כהן
 | 
הרצליה
רגע ראשון
7.10.2023
אני זוכר שהתעוררתי אחרי האזעקה, חשבתי שאולי היא הייתה בטעות או שזה סתם היה ירי טילים אז חזרתי לישון. כשהתעוררתי אני זוכר שירדתי למטה לחדר של ההורים שלי כי כבר ראיתי שחברים שלי מדברים על מלחמה בוואצאפ ולא הבנתי על מה הם מדברים. אני זוכר שאמא שלי אמרה לי שיש מלחמה ויש מחבלים ברחובות (עוד לא ידענו איפה הכל קורה ומה קורה). אני זוכר שזה היה נורא מלחיץ, הרגיש כמו חלום מוזר. הטלוויזיה הייתה פתוחה על החדשות כל הזמן, אני זוכר ממש את האישה שהתקשרה לחדשות ובכתה שהיא רואה את אבא שלה בתמונות של המחבלים. זה היה נורא.
רגע שני
20.11.2023
הייתה אזעקה כשהיינו במכונית. אני זוכר ששמענו ברדיו שיש אזעקות באזור והבנו שתהיה. ואז היה רעש חזק של אזעקה. זה היה מאוד מלחיץ, חנינו מהר ורצנו למקלט באיזה בניין, לא הצלחתי לנשום והכל היה מהר ומטושטש מדי. זה היה די נוראי. אחד הרגעים שגרמו לי להבין שאנחנו באמת במלחמה.