שני רגעים

תיעוד נוער בזמן מלחמה

Two moments
אנונימי
אביעד
 | 
ירושלים
רגע ראשון
7.10.2023
בגלל שאבא שלי התגייס בשמחת תורה בצהרים, כשיצא החג נסענו אמא שלי והאחיות הקטנות שלי לישון אצל סבא וסבתא. גם בני דודים שלי היו שם עם דודה שלי, כי הם היו שם בחג וגם דוד שלי התגייס אז הם נשארו שם. אצל סבא וסבתא שלי יש ממ"ד ואצלנו בבית אין אז בינתיים נסענו אליהם, ובלילה ישנו כל הילדים- גם אנחנו וגם בני דודים שלי בממ"ד. אמא שלי ודודה שלי פרשו מזרונים על הרצפה וישנו כולם לרוחב. היינו 9 ילדים בחדר כולל אחותי שהיא במיטת תינוק. אפילו שבמשך היום האזעקות היו מפחידות, ולא ידענו מה יהיה עם אבא, הלילה היה מאוד כיף וצחקנו הרבה עם הבני דודים ונרדמנו נורא נורא מאוחר. שמעתי את דודה שלי אומרת לאמא שלי- שלפחות יהיה להם זיכרונות טובים מהתקופה הזאת. אני חושב שיהיו גם וגם
רגע שני
10.12.2023
בחנוכה נסעתי עם המשפחה המאמצת שלנו (בגלל שאבא שלי בצבא יש לנו חברים בשכונה שעוזרים לנו ולפעמים נותנים לנו אוכל ועושים ביביסיטר לאחיות שלי הקטנות כשאמא שלי הולכת, אז הם כמו המשפחה המאמצת שלנו בזמן של המלחמה) כדי לעזור במפעל שאורז אוכל למשפחות שפינו אותם מהבית. היינו שם כמה שעות, ואחר כך הלכתי לבית של המשפחה והכנו שלטים כדי לתלות בצומת. כל יום אנשים מהשכונה הולכים לצומת מתחת לבית ושרים שם עם דגלים ושלטים. אני הולך רק לפעמים