שני רגעים

הייתי בבית שלי וישנתי, פתאום ב-6 בבוקר ההורים שלי העירו אותי ואמרו לי שיש אזעקות. בתור תושב בישראל מאז שנולדתי אזעקות זה דבר רגיל שחיים איתו, אבל באותו יום זה היה שונה. אמרו בחדשות שזו מלחמה ושמחבלים נכנסו לארץ, בהתחלה זה לא היה אמין אבל אז גם התחילו לקבל תמונות וסרטונים. ברגע הזה כבר היה אפשר להבין שזה לא יגמר תוך שבוע-שבועיים, אלא לפחות חצי שנה. חשוב שהרבה אנשים ישמעו על מה שקרה כי המון אנשים מרחבי העולם לא באמת יודעים מה קורה ועושים ואומרים מה שהם שמעו מאיזשהו חבר, והדברים האלה לא נכונים ואנשים לא באמת מנסים לבדוק ולחקור על הנושא פשוט עושים מה שאומרים להם.

הייתי בחוץ עם חברים, הלכתי לבית ספר וכו', חייתי את החיים. לפחות ככה זה היה נראה, בפנים כל אחד שחי בישראל יודע שהוא בלחץ תמידי שפתאום תהיה אזעקה או שפתאום יבוא מחבל משום מקום, אז זה גורם ללחץ ומחשבה "לאיפה אני רץ כשזה קורה". ובאמת דברים קורים. שחקתי עם חברים אחרי בית ספר ופתאום נשמעה אזעקה. כולם נכנסו ללחץ וחרדה, למזלי היינו ליד מרחב מוגן באותו זמן. אבל המחשבה שזה תמיד יכול לתפוס אותך לא מוכן או כשאתה במקום שאתה לא יכול פשוט לעזוב את הכל ולרוץ, אלה חיים של תושבים במדינת ישראל ואפילו ילדים בני 4-6 כבר יודעים שהם צריכים לרוץ למרחב מוגן כאשר יש אזעקה.