חזרה לדף הראשי
מערך שיעור

מעמק ארור לפתח תקווה

השיר "הבלדה על יואל משה סלומון" מתאר את השלבים הראשונים בהקמת פתח תקווה. האומנם? בשיעור נכיר את מייסדי פתח תקווה ואת סיפור תחילתה של המושבה, נשווה בין האירועים ההיסטוריים לבין אופן התיאור שלהם בשיר ונדון בשאלות מה קורה לחזון כשהוא פוגש את המציאות, ומה קורה ליוזמה הראשונית כשהיא פוגשת את דור ההמשך.

רעיונות גדולים

מתבוננים

הביטו בתמונותיהם של האנשים הבאים ושאלו את עצמכם:

מה סגנון הלבוש של האנשים האלה? מה אפשר ללמוד עליהם מאופן לבושם? במה הם עוסקים?

הביטו בתמונות הבאות

מה סגנון הלבוש הפעם? מה אפשר ללמוד על האנשים האלה מאופן לבושם? במה הם עוסקים?

האם הייתם קוראים לאנשים המוזכרים בבלדה חלוצים?

ארבעת מייסדי פתח תקווה היו אנשים דתיים-חרדים מבני "היישוב הישן" בירושלים. מהם שהיו אנשי עסקים, ומהם שהתפרנסו מעבודת כפיים. הם התנגדו לאורח החיים של "היישוב הישן", שנסמך על צדקה ועל כספי החלוקה שהגיעו מקהילות יהודיות בחוץ לארץ. הם פעלו למען הקמת שכונות בירושלים מחוץ לחומות כדי לפתור את בעיית המחלות והצפיפות בירושלים וכן כדי ליצור חברה חדשה המתפרנסת מיגיע כפיה.

בניגוד לחלוצים הנראים בתמונות האחרות, שרובם היו רווקים שעזבו את משפחותיהם ואת אורח החיים הדתי ועלו לארץ ישראל כדי לקיים בה חברה חקלאית-חילונית-ציונית-סוציאליסטית, מייסדי פתח תקווה היו מאנשי "היישוב הישן". "היישוב הישן" הוא כינוי ליהודים שגרו בירושלים במשך מאות שנים והתקיימו בזכות צדקה וכספי חלוקה מאת יהודים מחוץ לארץ. כמו שאר שכניהם, גם מייסדי פתח תקווה היו בעלי משפחות, לא היו חקלאים וקיימו אורח חיים דתי לחלוטין. הם גם לא שאפו לכונן חברה שוויונית או סוציאליסטית. ואף על פי כן הם היו חלוצים: הם התנגדו מאוד לצורת החיים ביישוב הישן, פרצו חומות, הלכו נגד הזרם, הקימו יישובים חדשים ושאפו לשנות את אורח החיים של החברה היהודית בכללותה.

הביטו בתמונות מימיה הראשונים של פתח תקווה:

מסמך התקנות שפורסם בשנת 1882 עוסק במגוון תחומים בהתנהלות חיי המושבה, וניתן ללמוד ממנו רבות על האופי שהמייסדים ביקשו לתת לפתח תקווה. קראו את תקנות חברת פתח תקוה, שחיברו מייסדי המושבה שנים ספורות לאחר הקמתה.

תקנה ה: "איש... לא יצא לדור אל המקום הזה עד אם הכינו מקום לתפילה, בית טבילה ותנור לאפיה."
תקנה ו: "יש למנות עליהם תלמיד חכם מומחה אשר רבני ירושלים סמכו ידיהם עליו... יש למנות מלמד אשר ילמד תורת ה' וגם ישגיח עליהם [על הילדים] לבלתי יתהוללו." ובהמשך: "חובה... להכין אויר זך ובריא. על הדרים לנטוע כל אחד ואחד לפני ביתו אילני פירות או אילני סרק הנותנים ריח טוב ומצרפים את האויר... כן גם... לשמור כל אחד סדרי הטהרה והנקיות בביתו ובחצרו."

פרק שני, תקנה ד: "כל החברים יתאחדו יחד לשים עליהם פרנסים העוסקים עם הציבור לשם שמים ואליהם ישמעו ולא יסורו מדבריהם."

  • מה מלמדות התמונות על הסגנון של החיים של האנשים במושבה?
  • מה ניתן ללמוד מהדוגמאות האלו ומהתקנות הנוספות על אופי המושבה?

לומדים

האזינו לשיר "הבלדה על יואל משה סלומון", קראו אותו בכיתה וענו על השאלות הבאות בעל-פה או באמצעות סימון בשיר עצמו:

  • מהם שמות האנשים שהזכרנו? כיצד הם מתוארים בשיר?
  • מהיכן יצאו ולאן נסעו על פי השיר? מה הם מצאו שם?
  • כמה מסעות מתוארים בשיר?
  • האם ישנה בשיר התייחסות לתוצאת המסע ולאופי המקום שהקימו?

נלך 150 שנה אחורה בזמן. לאורך הירקון, הגדול שבנחלי החוף בישראל, פעלו טחנות קמח רבות שביקשו לנצל את זרימת המים הרבה שלו. על שם טחנות אלו נקרא הכפר הערבי ששכן על גדת הנחל אוּמְלַבֶּס (או מְלַאבֶּס) – שיבוש השם הלועזי לטחנת קמח – Moulin. מי הירקון שימשו את תושבי הסביבה ואת בהמותיהם, אך המים היו מזוהמים ובוציים, האדמות היו במצב גרוע, והאזור כולו נראה שומם ולא מפותח.

באותו הזמן בירושלים הצטופפו יהודי העיר בעוני ובדלות בין חומות העיר העתיקה ונסמכו על כספי החלוקה שנשלחו מקהילות יהודיות בחו"ל. לא כל תושבי העיר היו מוכנים להמשיך בדרך חיים כזו, ובשנת תרל"ח (1878) הגיעה לאומלבס משלחת של יהודים ירושלמים לבחון אם יהיה ניתן להקים שם יישוב חקלאי.

המייסדים המוזכרים בשיר הם יהושע שטמפפר, דוד מאיר גוטמן, זֶרַח ברנט ויואל משה סלומון, כולם ירושלמים מאנשי "היישוב הישן". מלבד הארבעה המוזכרים בשיר, פעלו לייסוד המושבה אנשים נוספים, ביניהם יהודה ראבּ, שהיה גם הוא שותף למסע הרוכבים.

- באילו דרכים נוספות פעל יואל משה סלומון כדי להתפרנס מיגיע כפיו? קראו כאן (היסטוריום דפוס).

הבלדה מתארת את האזור כפי שמצאו אותו חברי המשלחת, בוצי, עלוב ומסוכן לבריאות: "ליד אומלבס הם חנו בלב ביצות וסבך", וממשיך בתיאור המקום כחסר חיים: "אם ציפורים אינן שרות המוות פה מוֹלך." ואולם תיאור מסע הרוכבים בשיר מערבב, למעשה, שני מסעות היסטוריים שערכו הגיבורים לעבר אדמות פתח תקווה. במסע הראשון נשאר סלומון ללון באזור כדי לבחון אותו מקרוב, ואילו שאר חברי המשלחת חזרו לירושלים. ד"ר קָלֶרְמוֹ מָזָרָקִי, הרופא היווני-הירושלמי המוזכר בשיר, הצטרף רק במסע השני כדי לחוות את דעתו בשאלה אם ניתן לקיים באזור חיים, והוא אכן אמר שהאזור לא יסכון למגורים.

חברי המשלחת לא נרתעו. הם החליטו לקנות את אדמות אומלבס ולהקים עליהן מושבה יהודית חדשה שנקראה פתח תקווה. שם המושבה נקבע בהשראת פסוק מספר הושע: "וְנָתַתִּי... אֶת-עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה" (הושע ב, יז). הפסוק הוא חלק מנבואת נחמה שמתוארים בה שיבת עם ישראל לארצו לאחר חורבן הבית והגלות, הפרחת הארץ השוממה וחידוש הברית בין עם ישראל לאלוהיו.

השם שבחרו המייסדים מבטא את שאיפותיהם ואת אמונתם שכך הם נעשים חלק מהגשמת הנבואה, אך כפי שהזהיר אותם ד"ר מזרקי, הניסיון להקים יישוב בלב הביצות היה קשה ומסוכן. מחלת המלריה, הקושי לפתח חקלאות בת-קיימא, גאות מי הירקון וסכסוכים בין המתיישבים הראשונים לבין עצמם ובינן לשלטון העות'מאני הביאו לאחר כשנתיים לעזיבת המושבה. גם המייסדים המוזכרים בשיר עזבו בשלב זה את פתח תקווה.

- מה עשו המייסדים לאחר שעזבו את פתח תקווה? חפשו את התשובה כאן (היסטוריום יהוד).

בשנת 1886, כשמונה שנים לאחר תחילת ניסיון ההתיישבות הראשון וחמש שנים לאחר שהוא כמעט כשל, נעשה ניסיון נוסף לחזור למקום ולהקים את המושבה. הפעם היה המהלך מוצלח יותר, בין היתר בזכות סיוע כלכלי ומקצועי שהעניק הברון רוטשילד לכלל המושבות באמצעות שליחיו לארץ ישראל. המתיישבים – חלקם חדשים, חלקם מהגרעין המייסד – החלו בפיתוח המושבה מחדש, והפעם היא התבססה וגדלה ולא ננטשה עוד.

ומה עלה בחלקם של גיבורי הבלדה? דוד גוטמן ויהושע שטמפפר שבו לפתח תקווה וכיהנו בה בתפקידי ציבור עד מותם, יואל משה סלומון התגורר זמן-מה ביהוד ולאחר מכן שב לירושלים והתגורר בה עם משפחתו עד מותו, וזרח ברנט התיישב בפתח תקווה המחודשת לאחר שנים אחדות שבהן שהה בלונדון, עיר הולדתו, והיה שותף גם ברכישת קרקעות ליד העיר יפו.

לאחר שהשווינו בין המידע שיש בשיר לבין ההתרחשות ההיסטורית, נסכם את הידוע לנו על שלבי הקמת פתח תקווה. ניתן להיעזר בטבלה הבאה ולהוסיף שורות לפי הצורך.

מדברים

רוב התיאורים ההיסטוריים, וכך גם השיר, מתמקדים בדמויות של גברים יחידים שעלו לנקודת היישוב ונאבקו באיתני הטבע, ובלבד שיקימו את המושבה. ואולם, כפי שאמרנו, המייסדים היו בעלי משפחות, שחלקן אף הצטרפו להקמת המושבה וגרו בה בימיה הראשונים.

לא רק יואל משה, אלא כל משפחת סלומון הייתה שותפה למפעליו. הרחיבו על כך כאן (היסטוריום אם המושבות).

  • מה היה חלקן של נשות המייסדים בהקמת המושבה בין שהגיעו לפתח תקווה ובין שנותרו בירושלים?
  • כיצד התנהלו חיי המשפחות בירושלים בזמן שאבי המשפחה נסע לבדו להקים את המושבה, וכיצד התנהלו חיי המשפחות שהצטרפו להקמת פתח תקווה?

יוצרים וכותבים

א. עיינו שוב במסמך התקנות של פתח תקווה וסמנו אילו תקנות הייתם בוחרים ליישם ביישוב דמיוני שאתם רוצים להקים. אילו עקרונות חשובים בעיניכם ליישוב החדש?

פתחו מסמך משותף לכלל התלמידים והוסיפו בו תקנות הקשורות לאורח החיים במרחב המשותף ולצביון הציבורי של היישוב. כתבו פסקת חזון ליישוב שלכם.

תוכלו להיעזר בפורמט הבא או ליצור פורמט משלכם.

ב. פתחו את מפת העיר פתח תקווה באמצעותGoogle My Maps . מפת העיר מייצגת את פתח תקווה כפי שהיא נראית היום. לצד התפתחותה ולצד האופי השונה שפיתחה במשך השנים, יש בה הד לימיה הראשונים.

- צרו על גבי המפה מסלול שיוביל בין הרחובות הקרויים על שם מייסדי העיר. הוסיפו מידע וקישורים שאספתם עליהם.

- מצאו במפה את כיכר המייסדים, את בית הכנסת הגדול, את בית יהודה ראב ואת בית דוד גוטמן. הוסיפו תמונה שלהם. תוכלו להיעזר בקישורים הבאים:

https://petah-tikva.rishonim.org.il/colonystory/

https://petah-tikva.maps.arcgis.com/apps/MapTour/index.html?appid=0479e8c6793b4907823402e32babe259

- חפשו שלושה בתי ספר בעיר, בית חולים, קניון ומרכז ספורט. בחרו שניים מתוך האתרים הללו והוסיפו עליהם פסקת מידע, תמונה וקישור.

מאזינים וצופים

כיום פתח תקווה היא אחת הערים הגדולות בישראל ושוכנת בלב גוש דן ההומה והצפוף.

בשנת 2021 הפיקה עיריית פתח תקווה סרטון תדמית לעיר. צפו בו:

https://www.israelhayom.co.il/culture/stage/article/6730116.

במהלך השיעור למדנו להכיר מעט את מייסדי העיר ואת שאיפותיהם לגבי האופי שלה. מה הם היו חושבים, לדעתכם, על הסרטון הזה? האם העיר השתנתה? במה?

להרחבה

- מושבות וקיבוצים רבים הוקמו על ידי חלוצים חרדים ובתחילת דרכם היו בעלי צביון דתי מובהק. עם אלה נמנים, למשל, מושבות העלייה הראשונה (גדרה, ראשון לציון, מזכרת בתיה, ראש פינה ועוד) וקיבוצים שהוקמו לימים (חפץ חיים, קוממיות, יסודות ועוד).

הרחבה על פועלם של החלוצים החרדים ניתן למצוא, למשל, בספרים גיבורי כוח נשכחים, חרדים ואנשי מעשה ועוד.

- הסופרת אסתר שטרייט-וורצל היתה תושבת פתח תקווה כל ימיה.

ספרה אורי מתרחש בפתח תקווה בשנים שלפני הקמת המדינה ומלַווה בתיאוריו את התפתחותה ממושבה חקלאית לעיר בעלת רבי-קומות, מפעלי תעשייה ותרבות.