מאחר ובמשך דורות ארוכים לא היה קשר בין עדת "בני ישראל" בהודו לבין קהילות יהודיות אחרות בעולם, הם לא הכירו ולא קיימו חלקים רבים של התורה והמצוות, בעיקר של התורה שבעל פה שמהווה את הבסיס להלכה היהודית.
לפניכם כמה היגדים המביעים עמדות הלכתיות שונות ביחס לעדת בני ישראל:
- מהן שתי השאלות שעומדות לדיון לגבי עדת בני ישראל?
- סמנו בתוך ההיגדים את הדעות השונות בשתי השאלות
השיקולים ההלכתיים לגבי בני ישראל נוגעים לשתי שאלות. האחת, מאחר ואין עדויות חד משמעיות להיווצרותה של הקהילה ולמקורותיה, עולה השאלה האם הם יהודים. השנייה, בהנחה שהם יהודים כפי שהמסורת הפנימית של הקהילה גורסת ועל פי תפיסתם העצמית- הרי שהניתוק ממרכזי ההלכה והתורה ומקהילות יהודיות אחרות, גרם לכך שבמשך דורות ארוכים הם לא נהגו להתחתן ולחיות חיי משפחה על פי ההלכה והדבר מעלה שאלה לגבי כשרות המשפחות והצאצאים שלהן.
רק בתחילת המאה ה-20, עם המפגש המחודש בין קהילת בני ישראל ליהודים ממקומות אחרים, החלו בני ישראל לקיים אורח חיים הלכתי מלא כפי שמקובל במסורת היהודית.
- האם יש לדעתכם שיקולים נוספים בדיון הנוגע להכרה ביהדותם של בני ישראל (כבוד האדם, הזכות להגדרה עצמית, חשיבותה של שונות ועוד)?
קראו את קטעי העיתונות:
- איזה מאורע חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל מתארים העיתונים?
- מדוע ביקשו בני ישראל לשוב להודו זמן קצר לאחר שעלו לארץ-ישראל עם הקמת המדינה?
הביטו בתמונות מהמחאה של בני ישראל:
לאחר גל עלייה של אלפי בני ישראל מהודו לישראל עם הקמת המדינה, חזרו כמה מאות מהם להודו בשנת 1952. הם חזרו כקבוצה מאורגנת ובמימון ממשלתי- תופעה שאין לה אח ורע בתולדות המדינה. חזרתם להודו היתה לאחר תקופת מחאה והפגנות נגד אופן קליטתם בארץ וחוסר ההכרה של מוסדות המדינה בצרכים הדתיים שלהם. חלק מהחוזרים נשארו בהודו ורובם שבו לישראל בחלוף השנים.
כעבור עשר שנים, בתחילת שנות ה-60 שוב פרצו מחאות של עדת בני ישראל, הפעם סביב שאלת ההכרה ביהדותם, וקשיים שנתקלו בהם כשביקשו להינשא לבני/בנות זוג שאינם מבני ישראל.
בשנת 1964 פרסם משרד הדתות סיכום חד משמעי בעניין בני ישראל, וגם ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, קיים בכנסת דיון מיוחד בעניינם.
קראו את חוברת הסיכום של משרד הדתות
קראו את פרוטוקול הדיון שהתקיים בכנסת
בעקבות שני אלו נרגעה המחאה, אולם השאלה נותרה בעינה, והיא תקפה לא רק למקרה עדת בני ישראל, אלא לכל יחיד או קבוצה שמבקשים הכרה או "כרטיס כניסה" לקבוצה אחרת בעלת גבולות מובחנים.
- מהו היחס בין הגדרה עצמית של זהות לבין הגדרה חיצונית? מה חשוב יותר?
- מדוע נאבקו בני ישראל לקבל הכרה ביהדותם מצד יהודים אחרים, ומצד הממסד הרבני?
- האם אתם נאבקתם פעם להכרה כלשהי? האם הייתם נאבקים אם מישהו היה מטיל ספק ביהדותכם?
