ממעשי מופת לדמויות מופת

הנטייה התרבותית היא לייחס לדמויות מופת מעשי מופת.

‍

כְּנָפַיִם שֶׁל צִפּוֹר

בכתיבת "הבלדה על יואל משה סלומון" התבסס המשורר יורם טהרלב על תיאור הסיפור שקרא בספר מאת בנו של יואל סלומון, טוביה. טהרלב התפעל מהסיפור הממחיש את התעקשותו של סלומון להקים מושבה כנגד כל הסיכויים, ולשם המחשת דמותו המיוחדת הוסיף ממד פנטסטי ומיתי לדמות הגיבור:

"אָמַר אָז יוֹאֵל סָלוֹמוֹן

וּשְׁתֵּי עֵינָיו הוֹזוֹת:

"אֲנִי נִשְׁאָר הַלַּיְלָה פֹּה

עַל הַגִּבְעָה הַזֹּאת".

וְהוּא נִשְׁאַר עַל הַגִּבְעָה

וּבֵין חֲצוֹת לְאוֹר

פִּתְאֹם צָמְחוּ לְסָלוֹמוֹן

כְּנָפַיִם שֶׁל צִפּוֹר".

הוספת מאפיינים לא מציאותיים לשם האדרת הגיבור או הוספת נופך מיתי לעלילה מאפיינות את הכתיבה הספרותית על גיבורי לאום בכל התרבויות: אם במיתולוגיה היוונית והרומית, אם בתנ"ך, בברית החדשה ובקוראן ואם בספרות חז"ל. בספרות חז"ל על התנ"ך, למשל, החכמים לא יצרו סיפורים יש מאין, אלא הרחיבו את סיפורי התנ"ך וכך העבירו מסרים.

‍

חז"ל, חכמי המשנה (תַנָאים) וחכמי התלמוד (אמוראים) חיו בין המאה ה-1 לפני הספירה ועד המאה ה-6 לספירה ויצרו את המשנה, את התלמוד וספרי מדרשים. התַנאים למדו את התורה ופירשו אותה ויצרו בעקבותיה חוקים וסיפורים. האמוראים למדו את המשנה נוסף על התורה ופירשו והרחיבו גם אותה.

‍

חלום יעקב בבית אל

בבראשית כ"ח מסופר על יעקב הבורח מבאר שבע מִפַּחד אחיו עשיו בדרכו אל משפחת אימו בחרן. הרקע לפחד הוא גניבת בִּרכת יצחק המיועדת לעשיו, שרבקה ויעקב זממו וביצעו.

בתורה מתואר מאורע שאירע ליעקב בדרך:

"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.

וַיִּפְגַּע[הגיע] בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא [שקעה] הַשֶּׁמֶשׁ,

וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה

וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.

וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק

הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. [...]

וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ".

                                                                      (בראשית כ, י-יח)

· אֵילו שאלות על הסיפור עולות מקריאת הפסוקים?

·אילו דברים לא מספיק ברורים, לדעתכם, בסיפור התמציתי הזה?

‍

קפיצת המקום ושקיעה מוקדמת

חז"ל קראו את הסיפור ולהרגשתם, הוא היה תמציתי מדי. איך ייתכן, שאלו, שסיפור כה מיוחד שבו אלוהים נגלה אל יעקב בחלום ומספר לו על הורשת ארץ כנען לבניו, מתואר ברשימת תארים בנליים כמו "ויצא", "וילך", "ויפגע" או "וילן"?

איך אפשר להסתפק במין רשימת מכולת ותו לא?

חז"ל התמקדו במילים מסוימות בסיפור והרחיבו אותו בעקבותיהן וכללו בו מאורעות פנטסטיים שאירעו ליעקב ואינם מפורטים בתורה.

עבודה בזוגות:

לפניכם שלושה מדרשים של חז"ל, שהרחיבו את הסיפור ונתנו לו ממד פנטסטי, לא מציאותי. חלקו את התלמידים לזוגות ותנו לכל זוג את אחד ממדרשי חז"ל על סיפור החלום.

כל זוג צריך לענות על שתי שאלות:

· מה המילה או המילים בתורה שהמדרש התבסס עליהן?

· מה מוסיף המדרש לסיפור? איזה מסר הוא נועדלהדגיש?

1.

"וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם"

"כְּשֶׁהִגִּיעַ[יַעֲקֹב] לְחָרָן, אָמַר: אֶפְשָׁר עָבַרְתִּי עַל מָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בּוֹ אֲבוֹתַי וַאֲנִי לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי? כְּשֶׁנָּתַן דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר – קָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ, מִיָּד "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם". (תרגום על פי תלמוד בבלי, מסכת חולין דף צא עמוד ב)

2.

"וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ"

"חֲכָמִים אָמְרוּ: כִּבָּה הַשֶּׁמֶשׁ. מְלַמֵּד שֶׁהִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁלֹּא בְּעוֹנָתָהּ[בזמנה], בִּשְׁבִיל לְדַבֵּר עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצִנְעָה. מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁבָּא אֶצְלוֹ לִפְרָקִים [מדי פעם]. אָמַר הַמֶּלֶךְ: כַּבּוּ הַנֵּרוֹת, כַּבּוּ הַפָּנָסִים, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּרעִם אוֹהֲבִי בְּצִנְעָה". (מדרש בראשית רבה פרשה סח, סימן י)

3.

"וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו [...] וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁרשָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו"

"אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מְלַמֵּד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ כָּל אוֹתָן אֲבָנִים לְמָקוֹם אֶחָד וְכָלאַחַת וְאַחַת אוֹמֶרֶת: עָלַי יַנִּיחַ צַדִּיק זֶה רֹאשׁוֹ. תַּנָּא[למדנו]: וְכֻלָּן נִבְלְעוּ בְּאֶחָד [הפכו להיות אבן אחת]. (תלמוד בבלי מסכת חולין דף צא עמוד ב)

בסיכום בקשו לפחות משלושה זוגות שעסקו במדרשים שונים להציג את התשובות שלהם.

חלום יעקב

בעקבות הצגת המדרשים ערכו דיון בכיתה:

·        מה היה חסר לחכמים בַּסיפור בתורה? איזה פער הם ביקשו למלא?

·        מה מאפיין את הדמות של יעקב כפי שהיא משתקפת בסיפורים של חז"ל?

·        במה היא שונה מהדמות שלו בתנ"ך?

·        במה המדרש של חז"ל דומה לשיר של יורם טהרלב? במה הם שונים?

מעשי מופת של דמויות מופת

·        מדוע אנחנו נוטים לייחס לגיבורים אנושיים יכולות פלאיות?

·        אילו דרכים ספרותיות מסייעות לתרבות לבסס דמות כ"גיבור" או כ"דמות מופת"?  

ערכו רשימה של דרכים על הלוח, למשל:

טשטוש פגמים; מציאת תירוץ למעשים רעים, הגזמת ההערצה או ההפך – הגזמת השנאה של המון העם, הגזמה ביכולת פיזית או בכריזמה.

·        כיצד סיפורים, כמומדרשי חז"ל והשיר, מסייעים לביסוס הדמויות כדמויות מופת?

·        מה דעתכם על הנטייה הספרותית-תרבותית הזאת? האם, לדעתכם, היא חיובית או בעייתית?

·        האם יש לכם דוגמאות נוספות מהתרבות שבהן ייחסו לדמויות אנושיות התרחשויות פלאיות?

משימת איתור וסימון בשיר:

חזרו אל "הבלדה על יואל משה סלומון" ובקשו מהתלמידים לסמן בקו את הרכיבים הפלאיים שמוסיפים ממד פנטסטי לשיר.

חלקו את הכיתה לשתי קבוצות והקריאו את "הבלדה על יואל משה סלומון" בקול, כך שקבוצה אחת תקריא את החלקים המתארים את המעשים היומיומיים של סלומון, והקבוצה השנייה תקריא את החלקים המתארים את המעשים הפנטסנטיים של סלומון.

·        באיזו נקודה בשיר הופך יואל סלומון לדמות פלאית? איזה מעשה הופך אותו לדמות שכזו?

·        האם אתם מכירים גיבור-על שיש לו תכונות דומות לאלה של סלומון?