דפוס פעולה חלוצי

יואל משה סלומון מוכר בעיקר כאיש שעמד בראש המשלחת לייסוד פתח תקווה. אך הקמת המושבה היתה חוליה בשרשרת היוזמות של סלומון. הכירו את בית הדפוס שפעל כ-130 שנה

ירושלים, 1838. יהודי העיר מצטופפים בעוני ובדלות בין חומות העיר העתיקה ונסמכים על כספי החלוקה שנשלחים מקהילות יהודיות בחו"ל. בשנה זו נולד בעיר העתיקה יואל משה סלומון, שכבר בצעירותו לא היה מוכן להשלים עם תנאי המחייה בירושלים, ועוד יותר מכך- עם חיים של פרנסה מהצדקה.

כנהוג, יואל משה קיבל חינוך תורני מגיל צעיר. בגיל 21 נסע לליטא ללמוד תורה בישיבותיה המפורסמות. אולם, סלומון לא תכנן להתפרנס מתורתו. באירופה למד עם ידידו מיכל כהן את אמנות דפוס האבן (ליתוגרפיה), ובשנת 1863, בהיותו בן 25 ייסד בירושלים את דפוס סלומון. המוצר הראשון שהודפס בדפוס סלומון היה ה'שושנתא', כרזה בצורת שושנה, ועליה תמונות של אתרים בירושלים. השושנתא היא ההדפס הליתוגרפי הראשון שהודפס בארץ ישראל. לשושנות שהודפסו היה ערך סמלי: הן נשלחו ליהודי הגולה כדרישת שלום מארץ הקודש ושימשו כאמצעי לגיוס תרומות.

ה'שושנתא' המפורסמת שהודפסה בדפוס סלומון

סלומון הכיר בחשיבותה של המילה המודפסת ובהשפעתה על הציבור. הוא חבר לשותף שלישי, יחיאל בריל, ויחד הם הוציאו לאור את העיתון העברי הראשון בארץ ישראל- 'הלבנון'. העיתון דיווח על הנעשה בארץ ישראל ובקהילות יהודיות בעולם, והעניק במה לדברי הגות בנוגע לשאלות התקופה.

עם היוזמה הגיעה גם התחרות. הקמת בית הדפוס והוצאת עיתון עוררו התנגדות עזה מצד משפחת ב"ק, בעליו של בית דפוס ירושלמי ותיק. כתגובה הם הדפיסו עיתון מתחרה: 'חבצלת'. יריבות מרה שררה בין העיתונים. הלשנות והשמצות תפסו מקום נכבד בשני העיתונים. בעקבות זאת, סגרו השלטונות העות'מאנים את שניהם.

הגיליון הראשון של עיתון הלבנון, מרץ 1863

סגירת עיתון הלבנון לא שמה קץ לפעילות של סלומון. לאחר גלות של שנתיים במצרים, הוא חזר לבית הדפוס לפעול בירושלים אך לאחר שנה וחצי הודיע כי הוא עובר ממילים למעשים:

"כֹּתּוּ עטיכם, סופרים, לאתים... וצאו מעולם ההגיון והדיבור אל עולם הפעולה... הנני עוזב את מלאכת עריכת 'יהודה וירושלים' וימתקו לי רגבי האדמה אשר אשדד מאלפי דברים ונאומים רבים".

כך החל המסע של משה סלומון לייסוד פתח תקווה.

בית בורוכוב- דפוס סלומון, רחוב הרב קוק 8 ירושלים, המאה ה-20

יואל משה סלומון נפטר בירושלים בשנת 1912. דפוס סלומון המשיך לפעול עוד עשרות שנים. במהלך מלחמת העצמאות היה זה בית הדפוס היחיד בעיר שהדפיס עיתונים. בשנת 1993 נהרס הבניין בו שכן דפוס סלומון וכך באו לקיצן 130 שנות פעילותו.

דיוקן של יואל משה סלומון, ממייסדי פתח תקווה
דיוקן של יואל משה סלומון, ממייסדי פתח תקווה

פרקים נוספים בסדרה

עיבוד לצילום ישן של יואל משה סלומון: תמר הירדני, ויקיפדיה; קולאז' של תמונות מאתרים קדושים מעוטרות בשושנים (שושנתא) מאתרים שונים בירושלים, אוסף הספרייה הלאומית, ארכיון יד יצחק בן צבי, 997009635841605171 ; הגיליון הראשון של עיתון הלבנון, מרץ 1863, דף השער, אוסף עיתונות יהודית היסטורית 99001967931020517; בית בורוכוב- דפוס סלומון, רחוב הרב קוק 8 ירושלים, המאה ה-20,  אוסף הספרייה הלאומית, ארכיון יד יצחק בן צבי 997009636531105171

כתיבה והפקה: תהילה ביגמן; איור: עינב וייסמן

בית בורוכוב- דפוס סלומון, רחוב הרב קוק 8 ירושלים, המאה ה-20