מאז ומעולם אהבו בני אדם להתכנס יחד ולהקשיב לסיפור טוב, שיש בו דרמה, מתח ומסתורין. באמצעות "הבלדה על יואל משה סלומון" נכיר את מאפייני סוּגת (ז'אנר) הבלדה ואת החלקים שבהם היא חורגת ממנה. נעמיק בלשון הציורית של השיר וניגע במערכת הקשרים המיוחדת הקיימת בשיר בין חלום, מציאות ואגדה.
הגשמת חלומות כרוכה בהתמודדות עם קשיי המציאות
כיצד הצליחו לזכור בעל-פה שירים וסיפורים בעבר, בימים שלא היו ספרים?
כדי לעזור בשינון שולבו בסיפור מאפיינים מוזיקליים ולעיתים הפכו את הסיפור לשיר.
דוגמאות לאמצעים שמסייעים לזכור סיפורים בעל פה:
• חריזה: "בעמק יפה בין כרמים ושדות עומד בניין בן חמש קומות".
• חזרה: "בום טראח, מה קרה? הבלון התפוצץ, הבלון נקרע..."
• חריזה וחזרה: "גזר, גזר, גזר, גזר – אין כמוהו גזר! זרע אותו בגן הירק סבא אליעזר".
• מקצב קבוע: "פלוטו כלבלב מקיבוץ מגידו. יש לו הכול: מרק ועצם. זה טוב ויפה. אבל, בעצם..."
בלדה היא למעשה שיר סיפורי שכתוב בשורות קצרות וחורזות עם מקצב וחזרות. לבלדה עלילה מתפתחת שסופה עלפי רוב מר וטרגי. במרכז הבלדה גיבור המתמודד עם מציאות קשה או עם בעיה. על הבלדה שוֹרה אווירת מסתורין היוצרת פערים רבים בעלילה. הקורא או המאזין נדרש להשלים את הפערים האלה על פי דמיונו.
הבלדות הכתובות הראשונות הופיעו במאה השלוש עשרה. לפניכן הן הושרו בפי זמרים נודדים ועברו מפה לאוזן בעל פה. הבלדות הן שירים מסוגה(ז'אנר) עתיקה שממשיכות להיכתב מאז ועד ימינו.
עבודה בקבוצות: נעסוק במאפייני הבלדה ונבחן אותם דרך ה'בלדה על יואל משה סלומון'.
• רצוי להדפיס את מילות השיר על דף A3 לעבודה בקבוצות.
• בדף העבודה מופיעה הפנייה לפרק "בלדה או לימונדה?" מתוך ההסכת "מה הפואנטה? שיעור פרטי בספרות" שעוסק במאפייני הבלדה. המלצה למיקוד ההאזנה: מתחילת הפרק ועד דקה 4:15; מדקה 8:50 עד דקה 10:45: על "הבלדה על יואל משה סלומון"; מדקה 11:25 ועד דקה 12:30 סיכום מאפייני הבלדה.
רוב מאפייני הבלדה העממית מופיעים בבלדה על יואל משה סלומון. השיר מספר את סיפור העלייה לקרקע של "אם המושבות", פתח תקווה. המתח ותחושת הסכנה עולים מתוך התיאור של האזור המסוכן, בלב ביצות וסבך צמחיית מים, מקום ש"המוות בו מולך". בשיר מופיעים ביטויים היוצרים דרמה ומתח, כמו "זה סימן נורא", "כדאי לצאת מפה מהר"; יש בו אווירה אגדית ומסתורית. השיר גם מותיר אותנו במכוּוָן עם פערי מידע רבים. למשל האם יואל משה סלומון נשאר לישון בלילה לבד על הגבעה? מי מהחברים שרד? מי מהם נדבק במלריה? האם זה היה חלום או קרה באמת? איך המקום התמלא בסופו של דבר בחיים?
נבחין בין המידע שהשיר בוחר לחשוף בפנינו, אם הוא נצמד לעובדות ההיסטוריות ואם לא, ובין המידע שאנו יכולים להשלים מתוך ידע היסטורי. נשים לב לכך שבשונה מבלדה עממית מצויה, לבלדה שלנו אין סוף טרגי, אלא דווקא סוף טוב ובהיפוך מוחלט של המציאות הקשה של המקום.לאחר
סמל הוא אלמנט מוחשי המעיד על רעיון מופשט ורחב יותר החורג מהאלמנט עצמו. הציפורים מופיעות בבלדה כסמל:
• סמל לחיים ולתקווה בסיפור ההתיישבות בפתח תקווה
• סמל למעוף ולתעוזה של החלוצים הראשונים בארץ ישראל.
נוכל לאסוף מהתלמידים קונוטציות ל"ציפור" בענן מילים ולאחר מכן להגדיר יחד את משמעות הסמל בשיר שלנו.
הציפורים מופיעות בבלדה גם כמוטיב. נעקוב אחר הופעות המוטיב בעזרת משימה:
כל קבוצה תעבוד על אחד מבין שלושת הבתים שמוטיב הציפורים מופיע בהם. בעזרת שאלות מנחות תגדיר הקבוצה את תפקיד הציפורים בבית שלה.
עבודה בקבוצות – ניתוח בית אחד מתוך השיר בעזרת שאלות מנחות:
בית שלישי: היעדרן של הציפורים מעיד על סכנת המוות במקום.
שאלות מנחות לבית שלישי:
1. ד"ר מָזָרָקִי משתמש בציוץ הציפורים כ"סימן נורא". סימן חשוב לְמה?
2. מה הרופא מחליט לעשות בעקבות ניסיון ההאזנה לציוץ ציפורים? מדוע?
3. חפשו: מי מואנש בבית הזה? איזו תחושה האנשה זו יוצרת?
4. הציפורים בבית זה מופיעות כניגוד. לְמה הן מנוגדות? כתבו בכמה משפטים: מה הציפורים מבטאות, מסמלות, בבית זה?
• האנשה – הענקת תכונות אנושיות לבעל חיים, לצמח או לדומם.
בית חמישי: יואל משה סלומון עצמו הופך באופן מטפורי לציפור, סמל לאיש החזון הרואה מעבר למגבלות המציאות. באתוס שהשיר בונה, בזכות ראייתו זו ("ושתי עיניו הוזות") הוא מצליח לחולל מציאות שנראית בלתי אפשרית.
שאלות מנחות לבית החמישי:
1. האם הביטוי "צמחו לו כנפיים" הוא חיובי או שלילי, להבנתכם?
2. אילו תחושות מעלה התיאור הציורי של אדם שצמחו לו כנפיים והוא עף רחוק?
3. מה, לדעתכם, רצה המשורר יורם טהרלב לומר על הדמות של יואל משה סלומון כשהוא בחר לספר לנו מעין אגדה על הפיכתו של האיש לציפור? איך הוא רצה שנזכור אותו?
4. מה יכול להיות הקשר בין החלוצים שייבשו ביצות והקימו מושבות חקלאיות בארץ ישראל לפני קום המדינה ובין המטפורה של אנשים שצמחו להם כנפיים והם עפו רחוק?
בית אחרון: הציפורים מופיעות כאות לניצחון החלום את המציאות, לניצחון החיים את המוות: "העמק הארור נמלא / ציוץ של ציפורים". באמצעות הציפורים יורם טהרלב גם קושר את הסיפור ההיסטורי-הרואי של הקמת פתח תקווה להווה היומיומי של ההולכים לאורך הירקון ושומעים את שירת הציפורים.
שאלות מנחות לבית האחרון:
1. הציפורים משמשות בשיר סימן. בדקו היכן בשיר הן מופיעות לראשונה, ומה הן מסמנות בתחילת השיר.
2. צטטו את השורות בבית האחרון שמבטאות את הניגוד לסימן שהציפורים ציינו בתחילת השיר. מה הן מסמנות בסופו של סיפור הקמת פתח תקווה?
3. לציפורים תפקיד נוסף בבית זה: "ויש אומרים כי עד היום / לאורך הירקון / הציפורים שרות על יואל / משה סלומון". מהו? למה, לדעתכם, בחר המשורר לסיים דווקא כך את השיר?
נזהה את המאפיינים המציאותיים ואת המאפיינים האגדיים בשיר:
נאזין שנית לביצוע של השיר ונבקש מהתלמידים למתוח קו תחת כל מה שנראה מציאותי – תיאורים "יבשים" של ההתרחשות ההיסטורית שהשיר נכתב עליה.
נקרא בקול רם את השיר, והפעם נבקש מהתלמידים לסמן את כל הביטויים שנותנים לשיר אופי של אגדה (אפשר להיזכר באגדות מוכרות), שמעניקים לשיר תחושה של פנטזיה.
נקריא בקול רם פעם אחת רק את החלקים שסומנו כמציאותיים ובפעם השנייה רק את החלקים שסומנו כאגדתיים.
בעקבות הקריאה בקול רם נדון בפער בין מציאות לחזון בבלדה בחשיבותו של חזון להנעה לעשייה שמטרתה להשפיע על המציאות ולקדם אותה.
בשיר חל מהפך מסכנת מוות לחיים ולתקווה חדשה.
מה הם הכוחות שהאדם חותר בעזרתם להצלחה ולמימוש החלום שלו? מה הם הכוחות המנוגדים המאיימים "להטביע" אותו?
• בקשו מהתלמידים לחפש תמונה שמייצגת עבורם את הקושי להפוך חלום, חזון – למציאות.
נזהה את התהפוכות בשיר, מתקווה למוות וייאוש ושוב לתקווה. נעשה זאת בעזרת פעילות של מיון ביטויים מהשיר לקטגוריות של "תקווה מול ייאוש" ושל "חיים מול סכנה".
ציירו על הלוח או חלקו את התרשים שמשורטטים בו שני צירים מצטלבים. כל ריבוע מייצג שילוב אחר של הקטבים: תקווה מול ייאוש וחיים מול סכנה. בקשו מהתלמידים למקם כל המילים הבאות מתוך הבלדה בריבוע המתאים לדעתו.
רשימת המילים:
בוקר לח; בציר ענבים; אגדה; חס על בריאותו; חלום; חרב; סימן נורא; לילה; הבוקר שוב עלה; בין חצות לאור; עמק ארור; צמחו כנפיים; בלב ביצות וסבך; אני נשאר הלילה פה.
ננתח את התוצרים שהתקבלו ונחדד את התובנות העולות מהם בנוגע למתח שיש בשיר בין חיים לסכנת חיים ובין ייאוש לתקווה. נזכיר בהקשר זה את שם המושבה ומקור שמה.
• נבקש מהתלמידים לבדוק ברשת: מאין לקוח שם המושבה שהפכה לעיר, פתח תקווה?
פתח תקווה – שם המושבה שהוקמה בזכות אותם סיורים של יואל משה סלומון וחבריו באדמות פתח תקווה לא מופיע בשיר, אך מופיעים בו אזכורים רבים למשמעות השם ולרקע לבחירה בו.
"וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם ,וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה" (הושע ב, יז).
נסביר את הפסוק מהושע. כדאי לשים לב שמדובר באמירה שהיא חלק מנבואה לאחרית הימים, ועל כן היא נושאת עימה מטען שמתאים לשירת התקומה. נבואה זו מתארת את יחסי עם ישראל עם אלוהים כיחסי גבר ואישה. הנביא עובר מתיאור של אישה נואפת, בוגדת בבעלה, ביטוי לעבודה הזרה שעבד עם ישראל, לתיאור החיבור העתידי המיוחל בין העם לאלוהיו. כעונש על בגידת העם לקח האל ממנו את כל שפע תנובת הארץ והפך אותה לשממה. הביטוי לאיחוד המחודש שהנבואה מנבאת הוא השבת הכרם, השפע, לאישה על ידי בעלה והפיכת האדמה העכורה לפתח לתקווה חדשה ביחסיהם. במילים אחרות, השם שניתן למושבה, "פתח תקווה", מבקש להציג את החלוציות העברית בארץ ישראל כמעשה של גאולה שמתחוללת לאחר החורבן והגלות.
נשאל: מי מצליח לזהות רמזים (מילוליים) בשיר לפסוק המקראי ששם המושבה הושאל ממנו?
נאפיין את השימוש שטהרלב עשה בביטוי "עמק ארור" כהדהוד ספרותי לביטוי "עמק עכור" (המצלול עכור-ארור מחדד זאת עוד יותר), אשר מזכיר לנו לא רק את הצד הקשה של המקום ושל סיפורם של מיישבי הביצות, אלא גם את "פתח התקווה" שאכן התגשמה, בשיר ובמציאות. גם הכרם שבפסוק מסביר אולי את ההשראה של המשורר לכנות את עונת הקיץ על שם בציר ענבים דווקא.
משימת איתור וסימון בשיר: נחזור לדף עם מילות הבלדה המסומן ונוסיף את הסימונים הבאים:
סימון אדום - ביטויים השייכים ל"עמק עכור" – לתחושת מוות וסכנה
סימון כחול- ביטויים השייכים ל"תקווה"
סימון הביטויים בשיר יאפשר לראות בבירור רב יותר את המעברים שמתרחשים עם התקדמות השיר: בתחילת השיר שני הצבעים שקולים פחות או יותר זה לזה; ב"לב" השיר, בבית השלישי, יש סימונים אדומים; לקראת סוף השיר הסימונים הכחולים מתרבים.
דונו במליאה:
"הבלדה על יואל משה סלומון" הפך לשיר פופולרי, מוכר ואהוב. השיר הצליח להפוך את סיפור הקמת פתח תקווה, ובייחוד את שמו של יואל משה סלומון, למוּכר ומפורסם.
• מה מחבר הבלדה, יורם טהרלב, מנסה להגיד לנו באופן שבו הוא מציג את הסיפור על יואל משה סלומון וחבריו?
• הבלדה נכתבה שנים רבות אחרי האירוע המתואר בה, למה לכתוב על הסיפור שיר? למה בחר יורם טהרלב דווקא בבלדה?
