חזרה לדף הראשי
מערך שיעור

בית מרקחת לאגדות

מאז ומעולם אהבו בני אדם להתכנס יחד ולהקשיב לסיפור טוב, שיש בו דרמה, מתח ומסתורין. יורם טהרלב, מגדולי המשוררים והפזמונאים הישראלים, כתב את "הבלדה על יואל משה סלומון". שלום חנוך ואריק איינשטיין הלחינו את השיר, וכעבור זמן קצר הוא הפך פופולרי מאוד. השיר מספר את סיפור הקמתה של המושבה פתח תקווה על ידי חבורת מתיישבים מ"היישוב הישן" בארץ ישראל (על הרקע ההיסטורי ועל סוגיית המהימנות ההיסטורית אפשר לקרוא כאן). באמצעות "הבלדה על יואל משה סלומון" נכיר את מאפייני סוּגת (ז'אנר) הבלדה ואת החלקים שבהם היא חורגת ממנה. נעמיק בלשון הציורית של השיר וניגע במערכת הקשרים המיוחדת הקיימת בשיר בין חלום, מציאות ואגדה.

רעיונות גדולים

מדברים

כיצד אתם מעבירים את שעות הפנאי שלכם? (שאלת רב-ברירה עם אפשרות לסמן כמה תשובות) בספורט, בהאזנה למוזיקה, בבילוי עם חברים, בצפייה בטלוויזיה, בשיטוט ברשתות חברתיות, בקניות.

כיצד, לדעתכם, העבירו אנשים את שעות הפנאי שלהם בימי קדם, לפני שהיו חשמל, טכנולוגיה ואפילו ספרים? בבילוי עם חברים, בריקוד, בסיפור סיפורים מפה לאוזן, בשירה, אין הרבה מה לעשות בחושך...

איך הצליחו לזכור בעל-פה שירים וסיפורים בעבר, בימים שלא היו ספרים? באמצעות שינון. חזרות בסיפור, חריזה ומקצב קבוע עזרו ללמידה בעל-פה.

דוגמות שכולם מכירים:

• "בעמק יפה בין כרמים ושדות עומד בניין בן חמש קומות" – חריזה

• "בום טראח, מה קרה? הבלון התפוצץ, הבלון נקרע" – חריזה וחזרה

• "גזר, גזר, גזר, גזר – אין כמוהו גזר! זרע אותו בגן הירק סבא אליעזר" – חריזה וחזרה

• "פלוטו כלבלב מקיבוץ מגידו. יש לו הכול: מרק ועצם. זה טוב ויפה. אבל, בעצם..." – חריזה ומקצב קבוע  לאורך כל הסיפור

במילים אחרות, כדי לעזור בשינון שילבו בסיפור מאפיינים מוזיקליים ולעיתים אף הפכו את הסיפור לשיר.

איך שיר בנוי? משורות קצרות, מחרוזים, מחלוקה לבתים. השיר נבנה סביב נושא כלשהו שיש בו התפתחות.

באילו נושאים, להנחתכם, עסקו השירים? באהבה, באהבה נכזבת, באושר, בכעס, במוות...

בלדה היא שיר סיפורי שכתוב בשורות קצרות וחורזות עם מקצב וחזרות. לבלדה עלילה מתפתחת שסופה על פי רוב מר וטרגי. במרכז הבלדה גיבור המתמודד עם מציאות קשה או עם בעיה. על הבלדה שוֹרה אווירת מסתורין היוצרת פערים רבים בעלילה, והקורא/המאזין נדרש להשלים אותם על פי דמיונו.

הבלדות הושרו על ידי זמרים נודדים, טְרוּבָּדוֹרִים, אשר עברו מכפר לכפר ומעיר לעיר, שרו לקהל ובידרו אותו. לאחר מכן שילם להם הקהל, כל איש על פי רצונו. הבלדות העתיקות התפתחו בסקוטלנד במאה ה-15, והן ממשיכות להיכתב גם בימינו.

מאזינים

נאזין לשיר או נצפה בביצועו. ניתן לתלמידים משימה: לסדר את כרטיסיות האירועים על פי סדר התרחשותם כדי לעקוב אחר המתואר בבלדה.

רשימת האירועים:

• בשנת 1878 יצאו ארבעה חלוצים מיפו לגבעה ליד הכפר אוּמְלַבֶּס כדי לבדוק אם ניתן להתיישב בה.

• החלוצים הביאו איתם רופא כדי שיבדוק את מצב התברואה באזור משום שהיה מלא ביצות.

• הרופא הזהיר את החלוצים שמסוכן מאוד להתיישב במקום בשל הביצות שבו ואף עזב מייד את המקום כי חשש לבריאותו.

• חבריו של יואל משה סלומון חששו להישאר במקום ולהסתכן במוות והחליטו לחזור גם הם לעיר.

• בניגוד להמלצת הרופא, יואל משה סלומון החליט להישאר לישון בלילה על הגבעה.

• במהלך הלילה שבו שהה יואל משה סלומון על הגבעה התרחש פלא, ו"צמחו לו כנפיים של ציפור".

• המקום, שהיו בו ביצות בלבד ושררה בו דממת מוות, הפך כעבור זמן למושבה של משפחות עובדות אדמה, והעמק התמלא בציוץ ציפורים.

• עד היום יש אנשים שהולכים לאורך נהר הירקון ומספרים שהם ממשיכים לשמוע את הציפורים ששרות על סיפורו של יואל משה סלומון.

מאפייני הבלדה

נאזין לפרק "בלדה או לימונדה?" מתוך ההסכת "מה הפואנטה? שיעור פרטי בספרות".

המלצה למיקוד ההאזנה לפי הזמן העומד לרשותכם ולפי רמת הקשב המתאימה לכיתתכם:

מההתחלה ועד דקה 4:15

8:50 - 10:45: על "הבלדה על יואל משה סלומון"

12:30-11:25  

סיכום

לרשותכם דף עבודה שיעזור לזהות את מאפייני הבלדה בשיר שלפנינו. לצורך העבודה רצוי להדפיס את השיר על דף 3A.

כפי שנראה, רוב מאפייני הבלדה העממית מופיעים גם בשיר שלנו. השיר מספר את סיפור העלייה לקרקע של "אם המושבות", פתח תקווה; המתח ותחושת הסכנה עולים מתוך התיאור של האזור המסוכן, בלב ביצות וסבך צמחיית מים, מקום ש"המוות בו מולך"; בשיר מופיעים ביטויים היוצרים דרמה ומתח, כמו "זה סימן נורא", "כדאי לצאת מפה מהר"; יש בו אווירה אגדית ומסתורית. השיר גם מותיר אותנו במכוּוָן עם פערי מידע רבים, למשל האם יואל משה סלומון נשאר לישון בלילה לבד על הגבעה? מי מהחברים שרד? מי מהם נדבק במלריה? האם זה היה חלום או קרה באמת? איך המקום התמלא בסופו של דבר בחיים? (כאן נבחין בין המידע שהשיר בוחר לחשוף בפנינו, אם הוא נצמד לעובדות ההיסטוריות ואם לא, ובין המידע שאנו יכולים להשלים מתוך ידע היסטורי.) נשים לב לכך שבשונה מבלדה עממית מצויה, לבלדה שלנו אין סוף טרגי, אלא דווקא סוף טוב ובהיפוך מוחלט של המציאות הקשה של המקום.

• להרחבה בנושא הבלדה תוכלו לתת לתלמידים להאזין לפרק המלא ולהשלים במהלך ההאזנה את דף הפעילות המצורף.

כותבים

סמל הציפור

הציפורים מופיעות בשיר כסמל (אלמנט מוחשי המעיד על רעיון מופשט ורחב יותר החורג מהאלמנט עצמו): סמל לחיים ולתקווה בסיפור ההתיישבות בפתח תקווה וכן סמל למעוף ולתעוזה של החלוצים הראשונים בארץ ישראל. נוכל לאסוף מהתלמידים קונוטציות ל"ציפור" בענן מילים ולאחר מכן להגדיר יחד את משמעות הסמל בשיר שלנו.

הציפורים מופיעות גם כמוטיב בשיר. נעקוב אחר הופעות המוטיב בעזרת משימת יצירה:

כל קבוצה תעבוד על אחד מבין שלושת הבתים שמוטיב הציפורים מופיע בהם. בעזרת שאלות מנחות תגדיר הקבוצה את תפקיד הציפורים בבית שלה ותיצור המחשה לתפקיד סמל הציפור בבית זה.

שלב ראשון: עבודה בקבוצות – ניתוח בית אחד מתוך השיר בעזרת שאלות מנחות:

בית שלישי: היעדרן של הציפורים מעיד על סכנת המוות במקום.

שאלות מנחות לבית שלישי:

1. ד"ר מָזָרָקִי משתמש בציוץ הציפורים כ"סימן נורא". סימן חשוב לְמה?

2. מה הרופא מחליט לעשות בעקבות ניסיון ההאזנה לציוץ ציפורים? מדוע?

3. חפשו: מי מואנש בבית הזה? איזו תחושה האנשה זו יוצרת?

4. הציפורים בבית זה מופיעות כניגוד. לְמה הן מנוגדות? כתבו בכמה משפטים: מה הציפורים מבטאות, מסמלות, בבית זה?

האנשה – הענקת תכונות אנושיות לבעל חיים, לצמח או לדומם.

בית חמישי: יואל משה סלומון עצמו הופך באופן מטפורי לציפור, סמל לאיש החזון הרואה מעבר למגבלות המציאות. באתוס שהשיר בונה, בזכות ראייתו זו ("ושתי עיניו הוזות") הוא מצליח לחולל מציאות שנראית בלתי אפשרית.

שאלות מנחות לבית החמישי:

1. האם הביטוי "צמחו לו כנפיים" הוא חיובי או שלילי, להבנתכם?

2. אילו תחושות מעלה התיאור הציורי של אדם שצמחו לו כנפיים והוא עף רחוק?

3. מה, לדעתכם, רצה המשורר יורם טהרלב לומר על הדמות של יואל משה סלומון כשהוא בחר לספר לנו מעין אגדה על הפיכתו של האיש לציפור? איך הוא רצה שנזכור אותו?

4. מה יכול להיות הקשר בין החלוצים שייבשו ביצות והקימו מושבות חקלאיות בארץ ישראל לפני קום המדינה ובין המטפורה של אנשים שצמחו להם כנפיים והם עפו רחוק?

בית אחרון: הציפורים מופיעות כאות לניצחון החלום את המציאות, לניצחון החיים את המוות: "העמק הארור נמלא / ציוץ של ציפורים".  באמצעות הציפורים יורם טהרלב גם קושר את הסיפור ההיסטורי-הרואי של הקמת פתח תקווה להווה היומיומי של ההולכים לאורך הירקון ושומעים את שירת הציפורים.

שאלות מנחות לבית האחרון:

1. הציפורים משמשות בשיר סימן. בדקו היכן בשיר הן מופיעות לראשונה, ומה הן מסמנות בתחילת השיר.

2. צטטו את השורות בבית האחרון שמבטאות את הניגוד לסימן שהציפורים ציינו בתחילת השיר. מה הן מסמנות בסופו של סיפור הקמת פתח תקווה?

3. לציפורים תפקיד נוסף בבית זה: "ויש אומרים כי עד היום / לאורך הירקון / הציפורים שרות על יואל  / משה סלומון". מהו? למה, לדעתכם, בחר המשורר לסיים דווקא כך את השיר?

שלב שני: יצירת תוצר חזותי לביטוי תפקידי סמל הציפור  

o כל קבוצה תציג בפני הכיתה את הניתוח שעשתה באמצעות תוצר יצירתי לבחירתה. על התוצר להעביר את התחושה המרכזית של הקבוצה בנוגע לתפקיד הציפור בבית המסוים בשיר.

לדוגמה:

  • המְחזה – תוך הדגשת הופעת הציפור בסצנה ומשמעותה
  • צילום – יציאה לצילום ציפור/ים בטבע
  • ציור  
  • קטע תנועה ומוזיקה
  • קולאז' תמונות – שממחיש את התחושות, את הפרשנויות ואת המשמעויות השונות שבני הקבוצה הגיעו אליהן בנוגע לסמל הציפור בבית שבשיר (ניתן להשתמש בcanva-).

מציאות מול אגדה

נזהה את המאפיינים המציאותיים ואת המאפיינים האגדיים בשיר:

נאזין שנית לביצוע של השיר ונבקש מהתלמידים למתוח קו תחת כל מה שנראה  מציאותי – תיאורים "יבשים" של ההתרחשות ההיסטורית שהשיר נכתב עליה.

נקרא בקול את השיר, והפעם נבקש מהתלמידים לסמן את כל הביטויים שנותנים לשיר אופי של אגדה (אפשר להיזכר באגדות מוכרות), שמעניקים לשיר תחושה של פנטזיה.

  • אפשרות שנייה: ניתן לעשות את שתי ההפעלות בעת ובעונה אחת: חצי כיתה תבצע את משימת סימן ההתרחשות המציאותית, חצייה השני תבצע את משימת סימון המאפיינים האגדיים, ונאסוף הכול יחד.
  • אפשרות שלישית: ניתן לבצע את המשימות בזוגות בקובץ שיתופי, כך שכל אחד מבני הזוג יסמן בצבע אחר את המשימה שלו, פרטים מציאותיים מול מאפיינים אגדיים.

בעקבות משימת הזיהוי "מציאות מול אגדה" נעבור לדיון בפער בין מציאות לחזון ובחשיבותו של חזון/חלום להנעה לעשייה שמטרתה להשפיע על המציאות ולקדם אותה.

מתבוננים

מחלום למציאות – כנגד כל הסיכויים

בשיר חל מהפך מסכנת מוות לחיים ולתקווה חדשה.

מה הם הכוחות שהאדם חותר בעזרתם להצלחה ולמימוש החלום שלו? מה הם הכוחות המנוגדים המאיימים "להטביע" אותו?

לפניכם מספר תמונות. בחרו תמונה אחת שמייצגת עבורכם בצורה הטובה ביותר את הקושי להפוך חלום, חזון – למציאות. תנו כותרת תמציתית לתמונה.

מה הם הכוחות שהאדם חותר בעזרתם להצלחה ולמימוש החלום שלו? מה הם הכוחות המנוגדים המאיימים "להטביע" אותו?

נזהה את התהפוכות בשיר, מתקווה למוות וייאוש ושוב לתקווה. נעשה זאת בעזרת פעילות של מיון ביטויים מהשיר לקטגוריות של "תקווה מול ייאוש" ושל "חיים מול סכנה":

בדף המצורף משורטטים שני צירים מצטלבים כשכל ריבוע מייצג שילוב אחר של הקטבים: תקווה מולל ייאוש וחיים מול סכנה. התלמידים יתבקשו למקם כל ביטוי מתוך רשימת הביטויים שבצד הדף – בריבוע המתאים לדעתם.

התבוננו בתמונה הבאה וכתבו לידה מה היא מייצגת בעבורכם.

חסר תמונה

ננתח את התוצרים שיתקבלו בדפי הצירים ונחדד את התובנות העולות מהם בנוגע למתח שיש בשיר בין חיים לסכנת חיים ובין ייאוש לתקווה. מניתוח המתח הזה בשיר נוכל ללמוד על שם המושבה ועל מקור שמה:

פתח תקווה – שם המושבה שהוקמה בזכות אותם סיורים של יואל משה סלומון וחבריו באדמות פתח תקווה לא מופיע בשיר, אך מופיעים בו אזכורים רבים למשמעות השם ולרקע לבחירה בו.

נבקש מהתלמידים לבדוק ברשת: מאין לקוח שם המושבה שהפכה לעיר, פתח תקווה?

"וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם ,וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה" (הושע ב, יז).

נסביר את הפסוק מהושע. כדאי לשים לב שמדובר באמירה שהיא חלק מנבואה לאחרית הימים, ועל כן היא נושאת עימה מטען שמתאים לשירת התקומה. נבואה זו מתארת את יחסי עם ישראל עם אלוהים כיחסי גבר ואישה. הנביא עובר מתיאור של אישה נואפת, בוגדת בבעלה, ביטוי לעבודה הזרה שעבד עם ישראל, לתיאור החיבור העתידי המיוחל בין העם לאלוהיו. כעונש על בגידת העם לקח האל ממנו את כל שפע תנובת הארץ והפך אותה לשממה. הביטוי לאיחוד המחודש שהנבואה מנבאת הוא השבת הכרם, השפע, לאישה על ידי בעלה והפיכת האדמה העכורה לפתח לתקווה חדשה ביחסיהם. במילים אחרות, השם שניתן למושבה, "פתח תקווה", מבקש להציג את החלוציות העברית בארץ ישראל כמעשה של גאולה שמתחוללת לאחר החורבן והגלות.

נשאל: מי מצליח לזהות רמזים (מילוליים) בשיר לפסוק המקראי ששם המושבה הושאל ממנו?

נאפיין את השימוש שטהרלב עשה בביטוי "עמק ארור" כהדהוד ספרותי לביטוי "עמק עכור" (המצלול עכור-ארור מחדד זאת עוד יותר), אשר מזכיר לנו לא רק את הצד הקשה של המקום ושל סיפורם של מיישבי הביצות, אלא גם את "פתח התקווה" שאכן התגשמה, בשיר ובמציאות.

גם הכרם שבפסוק מסביר אולי את ההשראה של המשורר לכנות את עונת הקיץ על שם בציר ענבים דווקא.

סיכום

השיר "הבלדה על יואל משה סלומון" הפך לשיר פופולרי, מוכר ואהוב. כפי שראינו, הסיום הטוב שלו איננו אופייני לסוגה זו. השיר הצליח להפוך את סיפור הקמת פתח תקווה, ובייחוד את שמו של יואל משה סלומון, למוּכר ולבעל הילה הרואית, ובמובן מסוים, להפוך את סיפורם של ראשוני העולים על הקרקע למיתוס של ממש. השיר מְזמן התייחסות לשאלת הפער בין מציאות לחזון ולבירור אישי של התלמידים כיצד הם פועלים אל מול חזון שברצונם לממש.