שני רגעים

כשקמתי אמא הסבירה שהיתה אזעקה. עוד לא הבנו כמה רציני זה היה. המשכנו את היום, ההורים צפו בחדשות ולאט לאט הבנו כמה זה רציני. כשהתכוננתי ללכת לישון כבר הבנתי שזה משהו ממש רציני וממש פחדתי. הבנתי שאנחנו לא יודעים כלום. לא ידעתי אם עדיין יש מחבלים במדינה לא ידעתי אם תהיה מלחמה. היה ממש קשה להירדם.

חזרה ללימודים בבית ספר. בבוקר ארזתי את התיק לא רציתי לחזור ללמוד אבל לפחות קצת שגרה. פחדתי אם משהו יקרה כשאני אהיה בבית ספר. אזעקה או פיגוע. לא רציתי ללכת לשום מקום בזמן כזה קשה. הגעתי וראיתי את החברים שלי סוף סוף. לאט לאט השיגרה חזרה והכול נרגע