שני רגעים

אני הייתי בשבעה באוקטובר בביתי והתעוררתי לבוקר שלא אשכח לעולם. בשש וחצי בבוקר התעוררתי לצלילי אזעקה מצמררת ומיד מתוך שינה ישר הלכתי לממ"ד והערתי את משפחתי. בהתחלה הייתי לחוץ ובתחושת אי ודאות ולאחר זמן מה התחלתי להתרגל למצב .

כשאירן תקפה את ישראל בטילים בליסטיים וכטבמים הייתי בביתי ביחד עם אימי ואחיותיי. כשהתחילה האעזקה אימי אני ואחיותיי עלינו לממד. באותו הרגע פחות נלחצתי כי כבר הייתי בעל ניסיון אבל הייתה לי דאגה רבה לאבי שהיה אז בעבודתו שאין שם ממד ומיד התקשרתי עליו ובררתי מה מצבו כעבור 10 דקות אבי חזר הביתה ותחושת הדאגה יצאה ממני.