שני רגעים

הלכנו כל השכבה לקטיף מלפפונים בעוטף לעזור לחקלאים שלא היה להם פועלים לקטוף את הפירות והירקות, באותו יום הייתה תחושה של תרומה ונתינה מהסיבה הפשוטה שאנחנו כולנו באותה סירה. גם אם יש שוני בדעות ובאמונות, כולנו עם אחד, עם ישראל.

חזרנו לבית ספר, אחרי חודש ושבעה ימים של אי וודאות וחשש ביטחוני, חזרנו לשגרה, שמחתי מאוד לראות את חברים שלי שוב, ילדים שלא הספקתי לדבר איתם מאז תחילת המלחמה ראיתי אותם שוב ושמחתי לראות אותם.