שני רגעים
תיעוד נוער בזמן מלחמה
אנונימי
יותם
|
תל אביב
רגע ראשון
7.10.2023
ביום ה7 באוקטובר יום שבת קמתי בשעה 6:30, לרעש של אזעקה רצתי למקלט בלי לחשוב בכלל מה קורה במדינה, לאחר כמה דקות אני חוזר אל דירתי בבניין. אבי פותח חדשות ורואה שיש אזעקות בכל הארץ, פתאום יש עוד אזעקה אני עדיין לא מבין מה קורה אני רץ למקלט נשאר 10 דקות וחוזר לדירה וחוזר לדירה. אימי הייתה בחו"ל היא פותחת את האתר של y net ורואה שיש אזעקות בכל הארץ מחפשת לחזור לישראל בשביל לעזור לנו. היא מתקשרת אלי שואלת אם הכל בסדר אני לא מבין מה קורה ופתאום אני מקבל הודעה על זה שיש פריצת מחבלים וכל היום יש אזעקות. היום נגמר. יום לאחר מכן קמתי בשעה 7:00 מאזעקה, יורדים למקלט אחי בן העשר לא יודע מה קורה עדיין ואנחנו מבינים שהם מתחילים מלחמה. אימי נוחתת 20:00 חוזרת הביתה 20:40 אנחנו נוסעים לבני דודים שלנו הגרים בכפר סבא. לאחר כמה דקות אנחנו מתחילים לארגן את המיטות בממד, אחי בן העשר הלך לישון ובן דודי בן השבע עשרה גם הלך לישון, אני ובן דודי בן השש עשרה לא ישנו כל הלילה. לאחר כמה ימים התחילו הזומים בבית ספר אני נשארתי אצל בני דודים שלי. אנחנו כל יום אכלנו ארוחות הכי טעימות בעולם. כשהמצב נרגע הרבינו ללכת ולשחק כדורגל ליד הבית שלהם. ביום לפני חזרה ללימודים חזרנו הביתה והמשכנו בלימודים.
רגע שני
1.10.2024
ב1 באוקטובר 2024 אני הולך לצופים שלי פתאום בדרך חזר אני רואה בטלפון הודעה מפיקוד העורף להיכנס למרחב מוגן עד הודעה חדשה. רצתי הביתה התקלחתי ואחרי המקלחת היית אזעקה רצנו למקלט חשבנו שזה נגמר פה. לאחר כמה דקות אומרים שהיה פיגוע ביפו אנחנו מחכים לסוף האזעקה, ובסוף אנחנו נשארנו 40 דקות במקלט.