שני רגעים
תיעוד נוער בזמן מלחמה
אנונימי
אייל קקזנוב
|
חולון
רגע ראשון
7.10.2023
7.10.2023 יום שבת
האזעקה הראשונה הייתה בשעה 6:29 וקמתי מתוך המיטה.
לא הבנתי מה קורה, רצתי מהר לממד עם המשפחה שלי. רצנו למרתף שבו היה הממד, היינו שם כמה דקות ואחרי שהאזעקה הסתיימה שמענו בומים חזקים שהיו בחוץ מהרקטות.
אחרי זה יצאנו מהממדים, פתחנו את הטלויוזיה לראות מה קרה, לאחר זמן מה היה מבזק חדשות,
הראו מה קורה והתחלנו להיכנס ללחץ מפלישת המחבלים.
אחרי כמה דקות התחילו עוד אזעקות נכנסנו לממדים, אחרי 10 דקות יצאנו לסלון וראינו שיש בטלוויזיה כמה אנשים שהיו במסיבת הנובה שברחו ממנה לרכבים או ליער.
הבנו שזה לא מבצע אלא מלחמה!
במוצאי שבת התקשרנו למשפחה לראות שהכל בסדר איתם.
הלכתי לישון לא כלכך מפוחד אבל קצת חושש!
רגע שני
1.10.2024
אם אני לא טועה זה היה ב1.10.2024 המתקפה האירנית.
אנחנו (אני ואבא שלי) רצינו ללכת להחליף את הנעליים החדשות שקנינו כי זה לא כלכך התאים לי.
כמה דקות לפני שיצאנו לדרך אמרו בחדשות שתהיה בדקות הקרובות מתקפה אירנית, אז לא לקחנו סיכון ולא יצאנו לדרך, לאחר כמה דקות הייתה לנו התראה בטלפון שצריך להיכנס לממדים אז נכנסנו מהר למקלטים, לאחר 2 דקות התחילו אזעקות בכל רחבי הארץ נכנסנו ללחץ ממש כי כל כמה זמן היה אזעקה. אחרי כמה דקות שהפסיקו האזעקות שאלנו מה שלום כולם, כולם היו בסדר אבל היו חלקם שהאזעקה תפסה אותם בחוץ כמו בת דודה שלי.