שני רגעים

בת 16, כיתה י' זה היה בבוקר יום שבת, אני וההורים שלי היינו ביום האחרון של טיול מאורגן עם קבוצה של ישראלים בפורטוגל. קמתי בחדר במלון לשני הורים המומים, אמא שלי ניסתה למצוא ערוצים שמשדרים על המצב בישראל ואבא שלי ניסה לדבר עם אחים שלי בני 23 (עדיין בשירות בקבע) ו26 (אחרי שחרור) בשביל להבין מה קורה בארץ. אני התעוררתי ואמא שלי אמרה לי שהתחילה מלחמה, הנסיעה עם הקבוצה לשדה תעופה הייתה מתוחה, כולם בטלפונים מנסים לתפוס את המשפחות והחברים שלהם. בדרך לשדה תעופה עצרנו בקניון. לאף אחד לא היה חשק לקניות. אח שלי הגדול התקשר ואמר לאבא שלי שהוא קיבל צו 8 ההורים שלי התרחקו קצת ואני שמעתי שהם אמרו לו לא לרחם ולירות במה שנראה לו חשוד כל דבר בשביל לשמור את עצמו בחיים. אחרי שהגענו לשדה התעופה ועברנו את הבדיקות אנחנו והקבוצה פתחנו "חמ"ל" בסניף סטארבקס, הטיסה שלנו התעכבה בהמון זמן ובסוף חזרנו לישראל. בנסיעה הביתה התחלתי לקבל הודעות מחברות על הטנדרים של המחבלים שהסתובבו בארץ

זה קרה בשביעי באוקטובר אבל ידענו מה באמת קרה רק אחרי כמה ימים. אני רוצה לספר לכם על סרן איליי עדני בן 23 מתל מונד שנפל בתאריך 7.10.23, היה מפקד מחלקה ביחידת הקומנדו מגל. בבוקר שבו החלה מתקפת הפתע של חמאס הוא היה בין הראשונים להילחם. "הייתה אזעקה וכולנו נכנסנו למקלטים, מסתכלים וצוחקים" סיפרו חייליו. "ובזמן שאנחנו היינו עסוקים בלהנות לעדני לא היה ספק שהיום שהתאמנו אליו הגיע. שנייה לא חלפה ועדני אמר לנו לקחת את הציוד להתכונן ליציאה". "שנייה לפני שיצאנו הוא הסתובב אלינו מהמושב הקדמי, חייך חיוך רחב ואמר 'היום שהתאמנו אליו הגיע'. בדרך הוא הסתכל על העשן והפיצוצים שהיו מאשקלון ואמר 'בשבילם אנחנו עושים את זה'. כשהתחלנו את הלחימה והיה אש מכל כיוון פחדנו, חששנו ולא היינו בטוחים. אבל עדני היה חדור מטרה ואנחנו סמכנו עליו במאה אחוז". אלפים ליוו את איליי למנוחות. רמי אביו זעק "איליי, לא מתאים לך לא להיות פה. כמה אהבתי אותך, אני רוצה ללכת איתך". אמו אורית ספדה: "לא יכולנו לבקש בן יותר טוב ממך. לפני 23 שנה קיבלנו אותך במתנה. איזו מתנה! בחודש הבא יש לך יום הולדת, אנחנו מבטיחים לחגוג. אין מי שהכיר אותך ולא התאהב בך, בחיו שלך, באצילות, בצניעות. היית מנהיג, היית מושא להערצה, הצטיינת בכל מה שנגעת בו". איליי הותיר אחריו הורים ואח ומאות אם לא אלפי אנשים שבורי לב. איליי היה החבר הכי טוב של אח שלי והוא היה כמו בן בית אצלנו. הקטע הקצר הזה לא מתקרב ולא יכול לתמצת את מי שהיה. איליי היה פעיל חברתי בתל מונד, מדריך וראש גדוד בצופים, שחקן בנבחרת הכדורעף וחבר אמת ואהוב ביותר "יש מאות שפות בעולם אבל החיוך של דובר את כולן" אני מצרפת את תמונה שמצאתי בטלפון שלי שצולמה ב2018 כלכך עצוב לנו כלכך כואב בשביל להכיר את איליי יותר תוכלו להיכנס לעמוד eilys.smile באינסטרגרם או בפייסבוק