שני רגעים

הייתי בהרצליה אצל סבא וסבתא שלי עם כל המשפחה וגם חלק מהמורחבת, בבוקר קמתי ואמא שלי הודיעה לי שיש איזשהו מצב ביטחוני אבל מכיוון שאנחנו דתיים לא הסתכלנו בטלפון. הלכנו לבית הכנסת כי היה שמחת תורה וברגע שהגענו הורו לנו להתפנות. לא כולם התפנו והיו כאלו שנשארו אבל אנחנו הלכנו הביתה. במוצאי שבת שמענו את האזעקה הראשונה למלחמה (לא היה בשש בבוקר בהרצליה אזעקה) ובשעה תשע בערך מיהרנו הביתה.

ביום שני הזה לא הרגשתי כל כך טוב אז נשארתי בבית. היה יום די רגיל ובערך בשעה 13:30-14:00 בצהריים מתקשרת אליי חברה מבית הספר לשאול אם אני בסדר, עניתי שכן ושסתם לא הרגשתי טוב ואז היא אמרה "לא לזה התכוונתי, היה פיגוע ברעננה לפני כמה דקות". בהתחלה נורא נבהלתי ומהר התקשרתי לכל החברות שלי לבדוק אם הן בסדר. ואז המצב קצת נרגע והבנתי כמה מזל היה לי שלא הייתי בבית ספר כי לשאר הילדים לא נתנו לצאת ועוד יותר היה לנו מזל כי הפיגוע היה ממש ליד הגן של אחותי והיא יצאה משם עם אמא שלי ממש כמה דקות לפני האירוע.