שני רגעים

אני זוכרת שבכמה ימים לפני המשפחה שלי ואני הלכנו לטייל והיינו במלא מקומות ועשינו ארוחות כל המשפחה המורחבת ביחד. ב-6.10.23 ההורים שלי אמרו שמחר לא נלך לשום מקום, נישאר בבית ונארגן את הדברים לבית ספר. ב-7.10.23 קמנו בשש וחצי וחשבנו בטח טעות או אזעקה אחת. אחר כך נכנסתי לאינסטגרם ולטיקטוק וראיתי את כל מה שקרה ונבהלתי שראיתי ילדים קטנים שנעדרים או אנשים בני 17-18 שרק לפני רגע התחילו לחיות את החיים שלהם, ראיתי גם את הסרטון ששברו את הגדר וזה ישר שבר אותי ופשוט לא יכולתי לפתוח את הטלפון למשך כמה ימים. באותו יום הדודים שלי היו בצפון וישר נלחצתי וחשבתי עליהם. אני זוכרת שבאותו הלילה של ה-7.10 לא הצלחתי להירדם. רק חשבתי על הדבר הכי רע שיכול לקרות כמו מה היה קורה אם אני הייתי גרה בדרום או אולי עוד מעט הם יתקדמו למרכז ונלחצתי ולא הצלחתי להירדם כל הלילה.

נסעתי לסבא וסבתא שלי והם גרים ליד בסיס צבאי ואני זוכרת שנסענו ובאמצע הנסיעה הייתה אזעקה והטיל עבר ומעלינו והכיפת ברזל פשוט התנגשה בטיל ממש מולנו וזה היה מלחיץ ברמות.