שני רגעים
תיעוד נוער בזמן מלחמה
אנונימי
אלה גרין
|
תל אביב
רגע ראשון
7.10.2023
הייתי בבית שלי וישנתי לא קמתי מהאזעקה אבל אחותי העירה אותי ואמרה לי שהייתה אזעקה. ישר חשבתי על אמא שלי כי היא לא הייתה איתנו, היא הייתה בירדן עם חברים ופחדתי שהיא תישאר שם ולא תצליח לחזור אבל בסוף היא חזרה יום למחרת. אחרי שדיברתי עם אמא שלי לשאול אותה אם היא בסדר התחלתי להבין מה בערך קרה עם כל המחבלים והמסיבה. ממש פחדתי ולא ידעתי מה יקרה וחשבתי שהמחבלים גם יגיעו לתל אביב וגם ידעתי שכנראה תהיה עוד אזעקה. באמת הייתה עוד אזעקה ורצתי למרחב המוגן. הייתי עם כל המשפחה ועדיין פחדתי כי לא היה לנו מקלט או ממ"ד היה רק את החדר מדרגות.
רגע שני
11.10.2024
בתאריך הזה הייתי בבית של אמא שלי אחרי שהיא כבר חזרה מירדן והיינו בבית. עדיין פחדתי כי לא באמת הבנתי מה קרה ב-7/10 אבל אז בערב פיקוד העורף שלח הודעה שצריך להיות מוכנים כי יש סיכוי שצריך להיות במרחב מוגן 48 שעות ואז התחלנו לארגן תיקים עם אוכל כמו שימורים ומים שיהיה לנו, בסוף לא היינו צריכים.