שני רגעים

התעוררתי ושמעתי את אמא שלי מדברת על טילים. אני עוד הייתי בג׳ט לג מחופשה בחו"ל שחזרתי ממנה. לא הבנתי מה קורה באותו רגע, ברגע שהתחילו להגיע שמועות שחדרו מחבלים לשטח ישראל אמרתי לעצמי ״אוי, אוי לא״

הייתה במה פתוחה שהלכתי אליה, ואיזה ילד פרובוקטור שר את התקווה על פלסטין. חבר טוב שלי שהיה שם ועשה את ההגברה ממש כעס על זה, ואחר כך דיברנו על זה ועל המצב במדינה. שם התחלתי באמת לחשוב יותר על המצב מנקודת מבט יותר מתבוננת