שני רגעים

הייתי ביום האחרון של החופשה שלי באיי סיישל וקמנו לצעקה של ההורים שלי ישר הלכתי לבדוק מה קרה ובשניה שהם סיפרו לי קפאתי, מאותו הרגע אני הייתי בטלפון וצפיתי בחדשות בזמן שההורים שלי ניסו לחפש טיסה הביתה. הילדים (האחים שלי) לא הבינו מה קורה הרי זאת הייתה המלחמה הראשונה שלהם, שעה אחרי זה כבר היינו בשדה התעופה וחיכינו להזדמנות לברוח לישראל. בשדה התעופה עיכבו אותנו יותר מ10 שעות וכל הזמן הזה אני הייתי בשיחות עם המשפחה לוודא שכולם בסדר זה היה רגע שיצלק אותי לכל החיים. אני לעולם לא אשכח את הקול המודאג של סבתא שלי, את הפנים המבועתות של האחים שלי, ואת הפחד בעיניים של ההורים שלי...