שני רגעים
תיעוד נוער בזמן מלחמה
אנונימי
אנונימי
|
רעננה
רגע ראשון
7.10.2023
ברגע הזה הייתי בבית, אמא שלי צעקה לי לקום מהר, ואני קמתי ושמעתי את האזעקה אבל לא הבנתי שזאת אזעקה. רק לאחר כמה שניות הבנתי שזאת אזעקה וירדתי מהר לממ"ד. אני שומרת שבת אבל ישר פתחנו חדשות לראות מה קורה, ובאותו יום הטלוויזיה הייתה פתוחה לאורך כל השבת כדי שנוכל לדעת מה קורה בזמן אמת.
רגע שני
8.10.2023
באותו לילה ישנתי אצל סבא וסבתא שלי עם אמא שלי, כי הממ"ד שלהם טוב יותר. אחרי שלא ישנתי כל הלילה, הצלחתי להירדם ב-5 בבוקר. התעוררתי ב-7 לשיחת טלפון מאבא שלי שאמר שהוא מוקפץ למילואים ושהוא יוצא מהבית עוד 10 דקות. ישר עליתי לבית שלי בדמעות והוא הלך. פחדתי עליו במשך כל הזמן שהוא היה במילואים, והוא בסדר היום.