שני רגעים

קמתי בבוקר לאמא שלי מעירה אותי "אביב מאמי קומי יש אזעקה" ראיתי ניצוץ זהוב בשמיים וישר הבנתי שזה לא תרגיל. קמתי ומיהרתי לממ"ד מתפללת שהכל בסדר. אמא שלי מסתכלת על החדשות במבט מודאגת ואחותי הקטנה שואלת "אמא הכל בסדר?" במבט מבולבל. אמא שלי מראה את הטלפון לאבי ונהיית מודאגת. אחרי האזעקה פתחתי את הווצאפ וראיתי 346 הודעות שלא נענו. נכנסתי לקבוצה של הכיתה ואני זוכרת ילד אחד כתב "יש חדירת מחבלים מעזה" באותו הרגע הפלתי את הטלפון בהלם ולא הבנתי. שאלתי את אמא שלי "זה נכון? יש חדירת מחבלים?!" אמא שלי הסתכלה עלי בעצב ואמרה "כן" באותו הלילה לא הצלחתי לישון