שני רגעים

בשביעי באוקטובר הייתי ביפן עם כל המשפחה שלי וגיליתי על המאורעות ביומיים איחור. דיברתי בצהריים של ה-9.10 עם חברה מהארץ והיא סיפרה לי שהיו אזעקות. בדיעבד הבנו שזה משהו הרבה יותר גדול. ביום ההוא היינו בנסיעה ארוכה של כמה שעות מישוב אחד לאחר, באותו זמן התחלנו להבין את חומרת המצב. היינו במצב של חרדה כוללת, לא ידענו מה קורה וגם היה די קשה להבין.

הטיסה שלנו הייתה אמורה לצאת לאחר שהיינו ביפן יותר מחודש. בדרך לשדה תעופה עלינו על רכבת. בקרון שלנו, היו עוד ארבעה אנשים שהיו בדרך לשדה תעופה גם. שמענו אותם מדברים בעברית והבנו שהם ישראלים ושאנחנו עולים על אותה טיסה. ההודעה על ביטול הטיסה הגיעה אליהם לפנינו.