מכשירי כתיבה

בלוג

מִשְׁפָּחָה שֶׁל שֶׁבַע

מקום שלישי
 | 
הלל רבינוביץ

אֲנִי הוֹלֵךְ וסוֹפֵר אוֹתָם

(הֶרְגֵּל שֶׁפִּתַּחְתִּי עִם הַמִּלְחָמָה)

שֵׁשׁ. שֵׁשׁ. שֵׁשׁ.

הַמִּפְלֶצֶת בַּגָּרוֹן מִתְעוֹרֶרֶת

וְאָז אֲנִי מַרְגִּישׁ

הַבַּת עַל הַכְּתֵפַיִם.

אֲנִי עוֹמֵד וסוֹפֵר אוֹתָם

(הֶרְגֵּל שֶׁפִּתַּחְתִּי עִם הַמִּלְחָמָה)

שֵׁשׁ. שֵׁשׁ. שֵׁשׁ.

הַמִּפְלֶצֶת בַּגָּרוֹן מְטַפֶּסֶת

אֲנִי נִזְכָּר

וְחוֹזֵר לִבְכּוֹת

אֲנִי שָׁב וסוֹפֵר אוֹתָם

(הֶרְגֵּל אִתּוֹ הִמְשַׁכְתִּי גַּם אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה)

שֵׁשׁ. שֵׁשׁ. שֵׁשׁ.

הַמִּפְלֶצֶת בַּגָּרוֹן מְגַרְגֶּרֶת

אֲנִי נִזְכָּר

וּמִתְגַּעְגֵּעַ

נימוקי השופטים

הכתיבה של הלל רבינוביץ' מדודה ומחושבת. למרות הנושא הכבד והטלטלה הרגשית שהוא מביא אתו, השיר לא הופך למלודרמה. בצורה פשוטה אך אפקטיבית משורטט בעדינות כאב האובדן. משפחה של שבע, נקרא השיר, אבל חוזר ומזכיר: שש, שש, שש. השיר מציג בעדינות את התהוותה של דרך שאינה דרך פיזית, אלא דרך ברוח, ברגש. הולך וסופר, עומד סופר, שב וסופר. ההרגלים העייפים-אך-נוראים שנוצרו עם המלחמה. אני מרגיש. אני נזכר. אני נזכר. פיתול נפש אינסופי ששב ונכרך סביב עצמו עם פעולת הספירה המעירה את המפלצת שבגרון. שיר ללא סוף. ספירה שלא תיפסק ולעולם תישאר חסרה. כוחו של השיר דווקא בפשטות והכמעט אגביות בה הן בו האובדן שמאפיין לצערנו כל כך את הימים בהם אנו נמצאים.

אהבתי
נימוקי השופטים

הכתיבה של הלל רבינוביץ' מדודה ומחושבת. למרות הנושא הכבד והטלטלה הרגשית שהוא מביא אתו, השיר לא הופך למלודרמה. בצורה פשוטה אך אפקטיבית משורטט בעדינות כאב האובדן. משפחה של שבע, נקרא השיר, אבל חוזר ומזכיר: שש, שש, שש. השיר מציג בעדינות את התהוותה של דרך שאינה דרך פיזית, אלא דרך ברוח, ברגש. הולך וסופר, עומד סופר, שב וסופר. ההרגלים העייפים-אך-נוראים שנוצרו עם המלחמה. אני מרגיש. אני נזכר. אני נזכר. פיתול נפש אינסופי ששב ונכרך סביב עצמו עם פעולת הספירה המעירה את המפלצת שבגרון. שיר ללא סוף. ספירה שלא תיפסק ולעולם תישאר חסרה. כוחו של השיר דווקא בפשטות והכמעט אגביות בה הן בו האובדן שמאפיין לצערנו כל כך את הימים בהם אנו נמצאים.

הצבעה ליצירה

היצירות הזוכות

חטיבת הביניים
תיכון

מִשְׁפָּחָה שֶׁל שֶׁבַע

מקום שלישי
 | 
הלל רבינוביץ

אֲנִי הוֹלֵךְ וסוֹפֵר אוֹתָם

(הֶרְגֵּל שֶׁפִּתַּחְתִּי עִם הַמִּלְחָמָה)

שֵׁשׁ. שֵׁשׁ. שֵׁשׁ.

הַמִּפְלֶצֶת בַּגָּרוֹן מִתְעוֹרֶרֶת

וְאָז אֲנִי מַרְגִּישׁ

הַבַּת עַל הַכְּתֵפַיִם.

אֲנִי עוֹמֵד וסוֹפֵר אוֹתָם

(הֶרְגֵּל שֶׁפִּתַּחְתִּי עִם הַמִּלְחָמָה)

שֵׁשׁ. שֵׁשׁ. שֵׁשׁ.

הַמִּפְלֶצֶת בַּגָּרוֹן מְטַפֶּסֶת

אֲנִי נִזְכָּר

וְחוֹזֵר לִבְכּוֹת

אֲנִי שָׁב וסוֹפֵר אוֹתָם

(הֶרְגֵּל אִתּוֹ הִמְשַׁכְתִּי גַּם אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה)

שֵׁשׁ. שֵׁשׁ. שֵׁשׁ.

הַמִּפְלֶצֶת בַּגָּרוֹן מְגַרְגֶּרֶת

אֲנִי נִזְכָּר

וּמִתְגַּעְגֵּעַ

تعليقات الحكام

הכתיבה של הלל רבינוביץ' מדודה ומחושבת. למרות הנושא הכבד והטלטלה הרגשית שהוא מביא אתו, השיר לא הופך למלודרמה. בצורה פשוטה אך אפקטיבית משורטט בעדינות כאב האובדן. משפחה של שבע, נקרא השיר, אבל חוזר ומזכיר: שש, שש, שש. השיר מציג בעדינות את התהוותה של דרך שאינה דרך פיזית, אלא דרך ברוח, ברגש. הולך וסופר, עומד סופר, שב וסופר. ההרגלים העייפים-אך-נוראים שנוצרו עם המלחמה. אני מרגיש. אני נזכר. אני נזכר. פיתול נפש אינסופי ששב ונכרך סביב עצמו עם פעולת הספירה המעירה את המפלצת שבגרון. שיר ללא סוף. ספירה שלא תיפסק ולעולם תישאר חסרה. כוחו של השיר דווקא בפשטות והכמעט אגביות בה הן בו האובדן שמאפיין לצערנו כל כך את הימים בהם אנו נמצאים.

الفائزات/ين في مسابقة الكتابة

المواضيع التي نالت إعجاب اللجنة