המסע לגילוי סודות הקיום
תמיד רציתי לגלות את סודות הקיום
כבר מהרגע בו נעמדתי על רגליי לראשונה
ידעתי, זה מה שאני רוצה לעשות.
כולם רוצים, אני חושבת, במובן מסוים
הרי כולנו חקרנו, בחנו, או למדנו את סביבתינו
בסופו של דבר.
אז ארזתי צידה ויצאתי לדרך
עם מטרה אחת בראשי:
לגלות את סודות הקיום.
בדרכי היו מהמורות
רגעים בהם חשבתי שאולי זה לשווא
אולי, רק אולי, אין בכלל מה לגלות...
ברגעים אלה לקחתי נשימה עמוקה
חשקתי שיניים
והמשכתי במסע.
שעות אחדות לאחר שיצאתי
השתלטה עליי הסקרנות
בעצם, מה יהיו סודות הקיום?
עיניי כמו גילו את העולם מחדש
צבעים, צללים, דבר מופלא!
ידיי נגעו בכל שיכלו
מיששו מרקמים, הרגישו צורות
עבר כמה זמן
שבועות או ימים
ואני התחלתי להתעייף
עוד כמה קילומטרים למסע הזה יש?
כבר הכל אותו דבר
אין שינוי בשגרות
אני רואה שוב ושוב את אותם המראות
ואמנם כבר עברתי דרך נכבדת
אבל היא מפרכת, ואני כבר מותשת.
מותשת מהבדידות והלחצים החברתיים
מותשת מלדאוג לגבי הדעה של אחרים.
המשכתי עוד קצת, ואז החלטתי להפסיק ולנשום
נעצרתי בצד הדרך, באיזה בוקר גשום.
נשארתי שם קצת, כנראה שבועות
חיכיתי שסודות הקיום ימצאו אותי
כשישבתי רגל על רגל, מחכה לתשובות
סקרנותי לגביהם פחתה משמעותית
"יהיה נחמד לגלות את הסודות," חשבתי,
"אך בכלל לא הכרחי".
הדרך נדמתה לי פתאום ארוכה
והתקדמתי אז בצעדי גמד לעבר סופה.
כמעט התייאשתי כשפתאום היה שינוי
נכנסתי לסביבה חדשה בכזאת מהירות
"זו ההזדמנות השנייה שלי," אמרתי לעצמי
ובצעד חושש, מלא בביטחון, המשכתי מחדש בדרכי
הרגשתי את עצמי מתבגרת, אט-אט
מתחילה למצוא את מי שאני רוצה להיות
ולהוציא אותה לעולם
צעדיי קטנים מכפי שהיו בתחילת הדרך
אך נחושים יותר משהיו לאחרונה
סקרנותי עכשיו מלווה ביותר ניסיון חיים
ואני רוצה יותר מתמיד
לגלות את הסודות שמסתיר העולם
לאחר שבוע, פחות או יותר
ניהלתי עם עצמי שיחה
סיפרתי לי סיפור על ילדה
היא רצתה לגלות את סודות הקיום
מאז שאמרה את מילתה הראשונה
במסע הזה היא העבירה את כל שנות התבגרותה
ולפעמים הוא היה קל, לפעמים הוא היה נורא
וכשסיפרתי לעצמי על הקשיים והספקות
על המכשולים, הירידות, והעליות
שהילדה הזו עברה
נחתה עליי, בבת אחת, ההבנה.
"אין דבר כזה סודות קיום," הכתה בי התובנה
"זה הכל נמצא בתוכינו ובתוכנו של המסע.
וזה שונה לכל אדם
כי אף אחד לא עובר באותה דרך כמו כולם.
ו"זה" זה דבר
ללא כל הגדרה
והוא מעורפל,
והוא משתנה בהתאם לאיש או לאישה."
בטח אתם תוהים, "זהו? כאן זה מסתיים?"
לשאלתכם, התשובה שלי היא כן.
אין לסיפור הזה סוף טוב
הוא עוד לא נגמר
וכנראה שגם לא ייגמר
עד סוף חיי.
