מכשירי כתיבה

בדרך לעקדת יצחק
אבי לקח אותי ואת נעריו לעלות על ההר,
לא הוסיף מילה נוספת,
אני הולך מאחוריו.
לא יכול שלא לשים לב, למראה שלו.
הוא נראה מבועת,
כלוא במחשבותיו.
פצעים לא קיימים נחים על פרקי ידיו,
תוצאה של אזיקים דמיוניים
שמתהדקים יותר ויותר בכל שנייה שעוברת.
אני נזכר ברגע הזה הרבה
"הרגע של לפני".
אני יודע.
אני מבין.
אני סולח.
אני מכיל.
אני כבר לא כאן,
אני מתנה זמנית,
רגע קצר שחולף,
נדחף ליציאה באותה מהירות ששלחו אותי פנימה.
אני יודע.
אני מבין.
אני סולח.
אני מכיל.
אני במקום אחר,
אני כבר לא כאן.
הכתיבה של אור אמונה ורשבסקי נמצאת ברווח שבין הפרוזה לשירה. היא יוצרת מקצב מיוחד לסיפור שמבטא בצורה פשוטה ומדודה את עומק רגשות המשתתפים בסיפור. היצירה מצטיינת ביכולתה ליצור מתח רגשי חזק באמצעות שימוש בשפה תמציתית וסמליות עשירה. הדרך שמשתקפת מתוך המבט של יצחק ומתוך הדוח שיח המקוטע בינו לבין אביו מכניס אותנו בעדינות ובחשש אל תוך סיפור העקדה. המשחק בין מה שידוע למה שעדיין אינו ידוע, משלים פערים ויוצר פערי מידע חדשים כך שהסיפור העתיק מקבל חיים ורלוונטיות למקום לזמן הזה.
הכתיבה של אור אמונה ורשבסקי נמצאת ברווח שבין הפרוזה לשירה. היא יוצרת מקצב מיוחד לסיפור שמבטא בצורה פשוטה ומדודה את עומק רגשות המשתתפים בסיפור. היצירה מצטיינת ביכולתה ליצור מתח רגשי חזק באמצעות שימוש בשפה תמציתית וסמליות עשירה. הדרך שמשתקפת מתוך המבט של יצחק ומתוך הדוח שיח המקוטע בינו לבין אביו מכניס אותנו בעדינות ובחשש אל תוך סיפור העקדה. המשחק בין מה שידוע למה שעדיין אינו ידוע, משלים פערים ויוצר פערי מידע חדשים כך שהסיפור העתיק מקבל חיים ורלוונטיות למקום לזמן הזה.