אני בדרך אליך מבטיחה, לנשק אותך ולהזיל דמעה. אני לובשת שחור ונוסעת.

בדרך אליך אני חושבת, עוד פעם הקול הזה בראש שלא עוזב אותי מאותו ערב.

5 דקות נסיעה זה מה שמפריד ביני לבינך,

בכניסה תמונה של חייל שנפל בקרב מגבעתי,

אני לא בוכה. אוקיי אפשר להגיד שזה השקר שסיפרתי,

שיברון לב, בבית ספר לא לימדו אותי איך מתמודדים, איך לרפא לב שנשבר ויתרסק, איך להתקדם ולא לשבת כל היום בחדר ולחכות שבדלת תכנס, איך להמשיך להתקדם למרות שמישהו שאתה אוהב מת.

אני מעלך בבקשה תתעורר לפני שיכסו אותך בחול ואז יפול לי האסימון שביום שהלכת מסתבר שזה היה היום האחרון, שהדרך שלך נגמרה ושלי ממשיכה מחדש היום.

אתה למטה, אתה למעלה, אתה למטה מתחת לחול קבור עמוק, אבל הנשמה שלך למעלה ואתם רואה אותי נכון?

אני מתגעגעת אליך הבטחת שתישאר איתי תמיד, שבננו אין מכשולים ונעמוד מתחת לחופה מאושרים, ורק לפני שבוע שמעתי שרצית להציע לי נישואין.

גיבור שלי ביום שקברנו אותך קברנו גם את הלב שלי, אני מקווה שאתה למעלה שומע ורואה אותי, אבל סליחה אם אתה עצוב כי אתה רואה שנשברתי.

כל ההון שבעולם לא שווה לזה שאני לא יראה אותך שוב נכנס לי בדלת עם פרחים וצועק הגעתי!

בין טוב לרע, בעצם אין טוב, בין רע לרע נפלתי. יצאתי למסיבות התפרקתי, שתיתי כמה משקאות והתמוטטתי.

אמא אבא סליחה שחזרתי לבית שיכורה והקאתי בשירותים ולא ניגבתי או ניקיתי.

הבוקר לא מעניין אותי הצהריים משעמם אותי והלילה מפרק אותי.

הבית מלא בניירות שמלאות בדמעות,

ועלי פוטר עם הריח שלך שאליו התמכרתי.

עוד חייל נפל עוד מישהי שמרגישה את אותו הרגשה כמוני,

כבר לא מעניין אותי מי ימות מי יחיה כי שלי כבר הלך לי.

החיים שלי החמצן לריאות שלי המקום הבטוח שלי.

בכול פעם שאני חושבת עליך אני מרגישה שהלב שלי נופל מצוק, כאילו הנשימה מפסיקה לעבוד וחוזרת אחרי כמה שניות.

תבין אני לא יכולה לשאת את הכאב הזה, למה מכולם דווקא אתה? למה אני יושבת בבית חודש ועסוקה ב -להתגעגע אליך.

טוב אפשר להגיד שהחדר החשוך והטלוויזיה הדלוקה נהיו החברים הטובים שלי.

אמא אמרה לי שהכול בסדר מיליון פעם והיא עזרה לי להבין שאלה מעכשיו החיים שלי.

מאז שהלכת התחלתי דרך חדשה משלי, ובדרך הזאתי אני למטה בתחתית.

אלכוהול ובכי אצלי בתפקיד הראשי.

חודש 4 שעות 40 דקות מאז שהפסקת לנשום והלב הטוב שלך הפסיק לעבוד.

ראיתי בטלוויזיה אישה שמדברת על הקושי שהיא חווה מאז שבעלה נפל והשאיר אותה לבד בדרך, היא שיחקה ברגשות שלי ושינתה לי את המחשבה לגבי מה שאני עוברת.

וראיתי בה ים של כאב, כעס ואכזבה, איך היא אישה חזקה אבל בלילה יושבת לבד ובוכה, איך היא אישה שנלחמה והבנתי שאת הדרך שלי אני בוחרת.

אז ברחתי מהכאב, הסתלקתי.

לקח לי בדיוק חודש ויומיים להבין שאני צריכה לצאת מהבוץ שאליו נכנסתי.

קמתי ופתחתי דף חדש עם עצמי ודרך חדשה שיותר טובה לי.

הבנתי שבתוך כל הקושי והכאב עומדת ילדה בתוכי שרוצה להמשיך להתנהל מאיפה שהפסקתי.

חזרתי לחברות שהזנחתי ושניסו להיות שם בשבילי.

יצאתי וניקיתי את הראש הוצאתי את כל השדרים והמכשפות שבראש שלי.

אני בדרך למצוא את עצמי ואת החיים החדשים שלי.

לא אפסיק לאהוב אותך

נוח על משכבך בשלום חבר שלי

‍