הספרייה הלאומית עוברת למשכן חדש ומזמינה אתכם, תלמידות ותלמידים בכיתות ז'-י"ב, להשתתף בסדנאות כתיבה, לכתוב שיר או סיפור קצר בנושא "מעברים" ואולי גם לזכות בפרס.
להצטרפות לקבוצת וואטסאפ לעדכונים
פתיחת התחרות:
י' בכסלו התשפ"ג, 4.12.2022
סדנאות הכתיבה:
7.12.2022 | 12.12.2022 | 15.12.2022
תאריך אחרון להגשת יצירות:
כ"ו בכסלו התשפ"ג, 20.12.2022
אירוע סיום וחלוקת פרסים לזוכים:
י"א בטבת התשפ"ג, 4.1.2022
לחצו ועברו במעברים שאיתרנו בשבילכם באוספי הספרייה. אנחנו ממליצים לכם להתבונן בפרטים הקטנים וללמוד מהם כיצד אפשר להעשיר יצירה בפרטים מקוריים ורבי-משמעות. אתם גם מוזמנים להשתתף באחת מסדנאות הכתיבה ולהצטייד ברעיונות ובכלים לכתיבת היצירה שלכם.
אדם אחד במרכז אולם שכולו ספרים. האם הוא מתכוון לקרוא את כולם? האם זה אפשרי? מדוע הונחו הספרים על רצפת האולם? התצלום מעורר שאלות ואולי גם תחושה של עמידה בפני משימה שנראית אינסופית.
התצלום הזה הוא חלק מתיעוד מעבר הספרייה הלאומית ממשכנה בבניין טֵרה סנטה שבירושלים לבניין הקבע שבלב קמפוס גבעת רם, גם היא בירושלים. המעבר התרחש בשנת 1960, ונראה כי איש לא חשב שאוצרות הספרייה יגדלו עד לאין-שיעור ויצריכו מעבר למשכן חדש. והנה, במהלך שנת 2023 תעבור הספרייה הלאומית למשכנה החדש.
בתמונה הזאת תוכלו לראות כיצד ייראה אולם הקריאה במשכן החדש של הספרייה.
בוקר בהיר אחד – ואולי בוקר גשום אחד – קמים ועוברים מבית אחד לבית אחר. לפני כן צריך למיין, להשליך, להיפרד מחפצים ומאנשים, לארוז, לראות את מקדש הפרטיות שלנו מונח בחוץ, חשוף לעיני כול. האם כל מה שצברנו במשך שנים יצליח להיכנס למשאית המובילים? נכנס! לא להאמין! יאללה, נוסעים לבית החדש, לחיים חדשים.
כל כך הרבה רגשות מתעוררים בנו בעקבות מעבר דירה: ציפייה ומתח, עצבות ושמחה, זיכרון וגעגוע, חשש ותקווה. בכל משאית הנושאת את חפציהם של אנשים ממקום למקום טמונים אין-ספור סיפורים וזיכרונות.
ילדים (וגם לא מעט מבוגרים) מייחסים משמעות גדולה לתעודות סוף השנה ובוודאי לתעודת סיום בית הספר ולתעודת הבגרות. יש מי שתעודות מדרבנות אותם להתאמץ ולהצטיין, ויש מי שתעודות מלחיצות אותם ומחבלות בהישגיהם. כך או כך, כדי לגדול, להתפתח ולהתבגר אין צורך בתעודה. יותר מכך: תעודות אינן מלמדות בהכרח על כישוריהם של מי שמקבל אותן או על החיים הנכונים להם.
חנה סנש הייתה תלמידה מצטיינת. היא הצטיינה בחקלאות כללית, בגידול דבורים ובגידול עופות. היא הצטיינה גם באומץ לב יוצא דופן ומתה מות גיבורים. כולנו יודעים שאומץ וגבורה אינם נמנים עם מקצועות הלימוד.
בעוד שעה קלה יֵרדו האנשים מהספינה ויעמדו לראשונה על אדמת הארץ החדשה או על רצפת ביתם החדש. הנוף הניבט באופק או בחלון אינו מוכר: הר, ים ואולי מדבר. האקלים, המנהגים, הבגדים, המאכלים, השפה – הכול לא מוכר. כמה קשה להיות זר!
לאה גולדברג, שעלתה לישראל מליטא, כתבה:
"אוּלַי רַק צִפֳּרֵי-מַסָּע יוֹדְעוֹת -
כְּשֶׁהֵן תְּלוּיוֹת בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם -
אֶת זֶה הַכְּאֵב שֶׁל שְׁתֵּי הַמּוֹלָדוֹת."
(לאה גולדברג, אורן, ברק בבוקר: שירים, ספרית פועלים, 1955)
חייל ירדני מושיט סיגריה לחייל ישראלי. ידיהם פשוטות זו אל זו, בעוד רגע החיבור יתרחש, ולרגעים אחדים הם יחדלו להיות אויבים הניצבים משני עברי גדר תיל. הם יהיו בני אדם, אנשים שלרגע, במקום לשמור את הגבול, עוברים אותו בשם האחווה האנושית.
שימו לב לזרועות המושטות, לחיוכים הנינוחים, לנוכחותה של גדר התיל: אומנם היא פוצעת ומשמשת תזכורת למלחמה שהתחוללה כאן אך לפני זמן קצר, אך היא כמעט שקופה וארעית לעומת חומת האבן העתיקה שמעבר לשביל.
האם חשתם פעם שאתם מעבר לגבול כלשהו, שנדרשתם לשמור ולכבד? האם גם על פניכם התנוסס אז חיוך של אושר? ואולי לא ואתם עדיין חוששים לספר על כך?
בעיני ילדים רכים, כל מעבר במעבר חצייה הוא אירוע דרמטי המפנה את תשומת הלב לשבריריות החיים. בעיני מבוגרים, זו פעולה שגרתית אוטומטית. כך או אחרת, בכל מעבר כזה חיים שלמים חולפים אלה על פני אלה, נפגשים להרף עין. כל מעבר חצייה הוא אי מפוספס של מפגשים מפוספסים.
כמה חגיגיים ורציניים נראים בני המשפחה המקבלים את פני השבת במדי צבא בריטניה בתצלום מ-1939. על מה כל אחד מהם חושב? מה מדאיג את האם? ומה מדאיג את האב? האם גם בסיום המלחמה הם יתכנסו סביב השולחן הזה להדלקת נרות?
ערב שבת הוא זמן של סף – מעבר מחול לקודש, מעבודה למנוחה, מפיזור לכינוס משפחתי. כל כך הרבה ציפיות נתלות בזמן הזה, וכל כך הרבה יכול לקרות בו. ומה קרה לכם אי-אז בערב שבת?
מה הם הסימנים לחילופי עונות? אילו חושים משתתפים בקליטתם? אם תאזינו לשירה של דליה רביקוביץ', תגלו בו כמה וכמה סימנים, אבל מי הם ה"חריגים" שבהם נושבת הרוח? כשנשאלה, השיבה המשוררת תשובה מפתיעה: "טעיתי, התכוונתי לכתוב חרכּים", כלומר חרכי התריס שבעדם נושבת הרוח, "וכתבתי חריגים". המשוררת בחרה בטעות ביודעין; בוודאי הבינה כי הרוח – רוח היצירה, רוח החופש, רוח האנושיות – אכן נושבת בחוזקה באנשים שמרגישים חריגים או שנתפסים בעיני החברה ככאלה. אולי גם הרגישה כי מעברי הזמן שבטבע ואלה שיצר האדם (החגים) מעוררים באנשים רגשות ומחשבות של חריגוּת. ואתם? הרגשתם פעם חריגים ולא מובנים?
-01-01.svg)
תחרות הכתיבה של הספרייה הלאומית עוסקת השנה בנושא "מעברים". זו הזדמנות לגילוי ההנאה שבכתיבה ובעולם הדמיון והיצירה וכמובן גם לזכייה בפרסים ובהוקרה. אנחנו ממליצים להקדיש להצגת התחרות מסגרת זמן נינוחה שתאפשר "לפתוח" את הראש ולהתעשר בתכנים מעניינים. כל מקור השראה הוא קצה חוט שמוליך אל חוויית מַעבר שונה.
התבוננות ושיח
הספרייה הלאומית, שיזמה את תחרות הכתיבה, היא ספרייה שמשמרת את האוצרות התרבותיים של עם ישראל, ויש בה מיליוני פריטים: ספרים מודפסים, כתבי יד, תצלומים, מסמכים, הקלטות ועוד.
התבוננו בתמונה מ"מעבר הדירה" הקודם של הספרייה. מופיעים בה רק חלק קטן מכלל הספרים שהיו אז בספרייה הלאומית. בקרוב הספרייה תעבור דירה שוב, הפעם למבנה חדש וגדול בהרבה.
• מה לדעתכם חושב האיש בתמונה?
• אילו מחשבות ורגשות עוברים בכם למראה הספרים הרבים בה?
• חשבו על החדר הזה מוכפל באלף ויותר - איך מתמודדים עם מעבר כזה?
אילו מעברים אתם מכירים? אילו מעברים עברתם בעצמכם?
אילו רגשות אנו חשים בעת מעבר? האם אנו מרגישים אותן תחושות בכל המעברים?
החיים שלנו מלאים מעברים. רבים מהם אינם משפיעים עלינו כל כך. מעבר חצייה ומעבר דירה או מעבר בין לילה ליום הם דוגמאות לכך. לצידם יש מעברים שהשפעתם גדולה בהרבה. אלו מעברים שבהם אנו נדרשים לשינוי חברתי, רגשי או התנהגותי. מעבר כזה עשוי להיות שינוי משמח ומצמיח, אך גם קשה או מאתגר.
נתבונן בכמה פריטים מאוספי הספרייה הלאומית שעוסקים במעברים. בחרו שניים או שלושה מן הפריטים ונהלו שיחה קצרה עליהם.
בתמונה,שצולמה לפני כ-70 שנה, נראים זוג והמשאית המעבירה את חפציהם.
• מה התחושות שמביע כל אחד מבני הזוג בתמונה?
• עם מי מהם אתם מזדהים יותר?
• מה דעתכם על המשאית – האם הייתה יכולה להעביר את תכולתו של הבית שלכם?
בתמונה הראשונה נראים עולים באונייה בדרכם לארץ, ובשנייה – עולים בַּמושב שנשלחו אליו.
• מה, לדעתכם, חושבים ומרגישים האנשים בכל אחת מן התמונות?
• האם המחשבות והרגשות בדרך שונים ממחשבותיהם ורגשותיהם לאחר שהגיעו? אם כן, במה?
• אם הייתם פעם במצב דומה – אילו תחושות הרגשתם?
פעילות כתיבה
נקצה רבע שעה לכתיבה אישית של טקסט קצר בעקבות התמונות. הטקסט יכול להיות סיפור אמיתי או בדיוני, ואפילו סתם מילים שעולות לכם לראש בעקבות התמונה או השיחה עליה.
התחרות מיועדת לתלמידות ותלמידים בכיתות ז-יב
יש להגיש שירים או סיפורים קצרים (עד 500 מילים)
על היצירות להתייחס לנושא "מעברים" ולמשימת הכתיבה
חבר השופטים מורכב מצוות הספרייה הלאומית ומאנשי חינוך ותרבות
תאריך אחרון להגשת יצירות: כ"ו בכסלו התשפ"ג, 20.12.2022.
מיון ספרים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי לפני העברתם אל משכן הקבע בגבעת רם, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, 990037407770205171; משאית עוברים דירה, נדב מן, ביתמונה. מאוסף עמרם נבו. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, 990050107790205171; תעודת גמר מבית הספר בנהלל, ארכיון משפחת סנש, 997009831775605171; עולים חדשים עומדים על סיפון אונייה בנמל חיפה, רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה כחלק משיתוף פעולה בין יד יצחק בן-צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל, 997009637362505171; עולים חדשים ממרוקו, מושב גילת, נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין. מקור האוסף: תמר לוי. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, 997001369560405171; חייל ירדני מעביר סיגריה לחייל ישראלי מעבר לגדר הגבול בבית צפאפא, ארכיון המדינה, אוסף מיתר, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, 997008137551905171; מעבר חצייה בתל אביב, אוסף מיתר, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, 997009452349905171; תצלום של משפחה שגויסה לצבא הבריטי, 1939, ארכיון עמנואל הרוסי, אוסף הספרים הלאומי; ירדה השבת .[ביצוע מוקלט], 997008899822405171; א' זהר, תקופות השנה של דליה רביקוביץ', הארץ; לאה גולדברג, ברק בבוקר: שירים, ספרית פועלים, 1955 © הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ; צילום של גילי בר-הלל סמו: ליה יפה
תודה להוצאת הקיבוץ המאוחד על תמיכתה בפרסום אזכורי שירת לאה גולדברג.
